כלכלנים אינם ידועים באופטימיות שלהם, אבל כיום העליצות שלהם ניכרת לעין. עד לאחרונה נראה היה שמיתון בארה"ב הוא בלתי נמנע. בעיות האינפלציה ברחבי העולם הוחמרו בשל התחזקות הדולר, מה שהעיק במיוחד על מדינות מתפתחות. אבל כעת האינפלציה בארה"ב היא 3% בלבד, התקווה היא שהעלאת הריבית השבוע (26.7.23) תהיה האחרונה ושגם בנקים מרכזיים אחרים יירגעו. המניות עולות, תשואת האג"ח יורדת והדולר קרוב לרמתו הנמוכה ביותר מאז החלו העלאות הריבית במרס אשתקד. התגברות התקווה היא עוד יותר יוצאת דופן, משום שהכלכלה העולמית מצויה בהאטה – ממשיך אקונומיסט. הצמיחה בסין ברבעון השני הייתה 0.8% בלבד. המגזר התעשייתי נפגע מכך שהצרכנים העדיפו להוציא על שירותים לאחר הקורונה. למרות שארה"ב צמחה בצורה נאה במחצית הראשונה של השנה, רוב התחזיות הן להאטה שלה. אולם, הכלכלנים אינם מצפים שהמשק האמריקני יצטמק. האטה שתפסיק כדי לקרר את האינפלציה מבלי להוביל למיתון, היא התרחיש הטוב ביותר מבחינתם. אפילו החשש שמא ההתאוששות החלשה של סין תוביל לעלייה במחירי הסחורות – אפילו חשש זה לא התממש. עובדה זו סייעה לאירופה, אשר החליפה את הגז הרוסי בצינורות בגז נוזלי. תהיה זו טעות להניח שהעולם איננו בדרכו לנחיתה רכה, מדגיש אקונומיסט, וזאת משלוש סיבות. הראשונה היא שהאינפלציה אומנם נמוכה יותר, אך היא מעל יעד ה-2% של הבנקים המרכזיים; ליבת האינפלציה בארה"ב היא 4.8%, גבוה יותר מאשר אשתקד. בגוש האירו השיעור הוא 5.5%, ובשני עברי האטלנטי השכר ממשיך לעלות מהר יותר מהגידול בתפוקה. במילים אחרות: לעולם העשיר יש עוד דרך לעבור לפני שהאינפלציה באמת תרד, וזהו החלק הקשה ביותר של המסלול. האינפלציה העקשנית, בשיעור של 4%-3% בשנה, אינה תופסת כותרות, אך מהווה בעיה לבנקים המרכזיים. ייתכן שהם ייאלצו לבחור בין יותר הידוק מהצפוי כעת לבין נטישה טקטית של יעד ה-2%. שתי האפשרויות יפגעו בשוקי ההון ואולי גם בשוק הריאלי. הסיכון השני הוא שתוצאות ההתקררות הנוכחית יורגשו רק בהמשך. נכון לעכשיו, שוק העבודה האמריקני מתאזן היטב באמצעות ירידה במשרות הפניות במקום פיטורים; העלייה בשכר הואטה. אבל איש אינו יודע כמה זמן זה יימשך. בעולם העשיר ניכר שחברות מפטרות עובדים מיותרים; בכמה מדינות ירד מספר שעות העבודה הממוצע. ברגע בו חברות יחליטו שיקר מדי להחזיק עובדים שלא בטוח שיהיה בהם צורך, היקף הפיטורים עלול לזנק. הסכנה השלישית היא שההבדלים בין המשקים הגדולים יובילו לכך, שאפילו כאשר ה"פד" יסיר את הלחץ, מקבלי ההחלטות במקומות אחרים יישארו מודאגים. האינפלציה בבריטניה ירדה מהר מן הצפוי בחודש יוני, אך היא עדיין בסביבות 7% ומהווה בעיה. יפן בקושי החלה את ההידוק המוניטרי; האינפלציה שם עולה וייתכן שהריבית על האג"ח ארוכות הטווח תותאם שוב בסוף החודש. סין עלולה להתמודד עם האטה מבנית בצמיחה, בה חובות מסופקים ימשכו את המשק כלפי מטה. אקונומיסט מסכם: בכל כיוון אליו מסתכלים, יש חוסר ודאות משמעותי בנוגע למקום אליו יגיעו האינפלציה ושערי הריבית. המשק העולמי טרם יצא בלא פגע.