חלפו חודשיים מאז יצאה אוקראינה למתקפת-הנגד שלה בחזית של 1,000 ק"מ מול הרוסים הפולשים, ולפני כשבוע היא נכנסה לשלב השני. השלב הראשון החל ברגל שמאל, כאשר מתקפה שאפתנית מדי של היחידות הממוכנות החדשות נכשלה. שלב זה בלט בנסיונות מרוכזים לנצל את היתרון האוקראיני בכוח אש ארוך טווח, כדי לפגוע באספקה הרוסית ולהרוס את מרכזי הפיקוד והלוגיסטיקה – במטרה לחבל ביכולת הרוסית להגיב למבצעים האוקראיניים המפוזרים. לפעולות אלו נוספו לאחרונה מתקפות כטב"מים על מוסקבה בקנה מידה מצומצם, שמטרתן בעיקר פסיכולוגית, ושורה של התקפות כטב"מים ימיים על הצי הרוסי בים השחור. תומכיה של אוקראינה סבורים ששינוי משמעותי חל ב-26 ביולי, עם הפעלת הקורפוס העשירי החדש ובו שלוש חטיבות מצוידות בנשק מערבי. אבל למרות שנרשמת התקדמות, זו ממש אינה פריצת דרך – קובע אקונומיסט. מקורות רוסיים מוסרים שהאוקראינים ממשיך לתקוף הן מצפון-מערב ומדרום-מערב לעיר בחמוט, כמו גם באזור הגובל במחוזות דונצק וזפורז'יניה ובמערב זפורז'יניה. בסוף יולי הודיעה קייב, כי היקף השטח ששחררה מאז תחילת המתקפה עומד על 200 קמ"ר. זה אומר שאין שינוי משמעותי בקצב, ושהגעת הקורפוס העשירי נועדה בעיקר להקל על הקורפוס התשיעי הנושא בעיקר המטלה. ראש מטה ההגנה הבריטי, האדמירל טוני רדקין, תיאר את הפעולות האוקראיניות "להרעיב, למתוח, להלום" (starve, stretch, strike). שלבי ההרעבה (התקפות על מרכזי לוגיסטיקה) והמתיחה (מהלומות בנקודות מרובות) מתנהלים במקביל. הרמטכ"ל, הגנרל ואלרי זלוז'ני, יצטרך להחליט מתי וכיצד לבצע את שלב המהלומה, בו יחידות רעננות ינסו לחצות את שדות המוקשים לעבר קווי ההגנה הרוסיים העיקריים בניסיון לפרוץ אותם. ההחלטה תהיה על בסיס המצב הנקודתי ושיקולי סיכון-סיכוי. פנייה דרומה לעבר מניטופול וים אזוב, מרחק של 200 ק"מ, תעניק לאוקראינה את הפרס האסטרטגי הגדול ביותר. היא תפצל את הכוחות הרוסיים, תנתק את הגשר היבשתי שלהם אל קרים ותציב את רוב חצי-האי בטווח הפגזים והטילים האוקראיניים. אבל לשם כך יהיה צורך לחצות לא רק את קווי ההגנה הראשונים המבוצרים היטב, אלא גם את רוב האזור המוגן לכל רוחב החזית. כוחות משוריינים גדולים אינם יכולים לחמוק מן העין ומן האש הרוסיים; רוב ההצלחות האוקראיניות הנוכחיות הן תוצאה של פעולות ברמת המחלקה והפלוגה.