חברות אמריקניות מקבלות יותר ויותר הצעות להפחתת תלותן ביצרנים סינים, גם כאשר וושינגטון ובייג'ינג פועלות לבלום את התדרדרות היחסים בין המדינות. בחודשים ינואר-מאי השנה צנח הייבוא האמריקני מסין ב-24% - מדווח וושינגטון פוסט. בין החברות שצמצמו משמעותית את הייבוא משם: HP, סטנלי בלאק אנד דקר ולגו – כדי שלא להיקלע לאש הצולבת בין שתי המדינות, או כחלק מאסטרטגיה לקרב את הייצור לצרכנים.
כך או כך, מעמדה של סין במרכז הייצור העולמי ניצב בפני האתגר המשמעותי ביותר מאז הצטרפה לארגון הסחר העולמי לפני שני עשורים. מקסיקו, וייטנאם ותאילנד נוגסים בדומיננטיות שלה, למרות שאין להם הגודל ויכולת הייצור הסיניים. שרשרת הייצור עוברת טלטלה, בשל שילוב של סיבות מדיניות וכלכליות.
ממשל טראמפ הטיל מכס על קרוב לשני שלישים מהטובין הסיניים, מה שגרם לירידה בהזמנות. השכר במפעלים הסיניים עלה, וכך הצטמק אחד היתרונות התחרותיים הבולטים שלה. האסטרטגיה הכלכלית של שי ג'ינפינג, הממוקדת בשליטתה של המדינה, הובילה למהלומות על חברות פרטיות. הגישה השלילית לממשל ביידן הרעה עוד יותר את הקשרים המסחריים עם ארה"ב. משקיעים זרים מקימים פחות מפעלים בסין, מה שאומר שמדינות אחרות באסיה יקבלו חלק גדול יותר בייצור עבור ארה"ב. התוצאה: סין היא כיום המקור לאחד מכל שישה דולרים שהאמריקנים משלמים על ייבוא – לעומת אחד מכל ארבעה לפני הקורונה.
ממשל ביידן מנסה לשכנע את ממשלת סין, כי העברת קווי ייצור חיוניים לארה"ב או לבעלות בריתה אינה צעד של גירושין כלכליים, אלא רק הפחתת סיכון מסחרית. בשל חששות גוברים בתחום הביטחון הלאומי, הממשל אסר לייצא לסין את רוב המוליכים-למחצה המתקדמים ועומד להודיע על הגבלת ההשקעות האמריקניות בענפי הטכנולוגיה בסין.
עוד לפני הירידה שנרשמה השנה בייבוא האמריקני מסין, הסחר בין שתי המדינות נשחק במונחים ריאליים. בשל עליית המחירים, הסחר אשתקד בהיקף של 690 מיליארד דולר היה נמוך ריאלית ב-7% מזה שנרשם לפני מלחמת הסחר של 2018. הייבוא הריאלי של ארה"ב אשתקד מסין היה נמוך ב-12% מאשר לפני חמש שנים.
מוקדם יותר השנה הפכה מקסיקו לשותפת הסחר מספר אחת של סין, כאשר היצרנים מעדיפים יותר ויותר רשתות אספקה איזוריות במקום עולמיות. מקסיקו, קנדה וסין החליפו ביניהן את המקום הראשון מאז 2018, מציין הפוסט. במקביל, וייטנאם ותאילנד מצטיירות כחלופות המובילות מבחינת חברות המבקשות לצאת מסין אך להישאר באיזור. ואילו הודו מקבלת את תשומת הלב של יצרנים כמו אפל, המתכננת להקים בה מפעל אייפונים.