למרות עיצומים כבדים שמטרתם לבודד את רוסיה בשל המלחמה באוקראינה, עשרות רוסים הקשורים לנשיא ולדימיר פוטין או לצבא הרוסי הם עדיין אורחים רצויים במדינות האיחוד האירופי. וושינגטון פוסט מדווח, כי הדבר גורר ביקורת מצד פוליטיקאים ופעילים נגד הפלישה הרוסית, בין היתר מצד ראשי הקרן נגד שחיתות שהקים מתנגד המשטר הכלוא אלכסיי נבלני. העיצומים אמורים היו למנוע מהמקורבים לפוטין ויזות למדינות המערב ולהחרים יאכטות, נדל"ן ונכסים אחרים שלהם. אלא שהפוסט מונה מספר דוגמאות בולטות למי שחייהם נמשכים באין מפריע. ילנה איסינבאייבה, זוכת מדליית זהב אולימפית בקפיצה במוט, בעלת תואר רב-סרן של כבוד בצבא הרוסי, חיה במעון בשווי מיליונים באיים הקנריים השייכים לספרד. אולגה ורוסטיסלב זוריקוב, בתו וחתנו של בוריס אובנוסוב, מנהל חברה ממשלתית המייצרת טילים ופצצות המשמשים נגד תשתיות אזרחיות באוקראינה, ממשיכים לחיות בפראג; למשפחה יש שורה של נכסים ומכוניות יוקרה בבירת צ'כיה. מריה קיטאייבה, לשעבר יועצת לשר ההגנה סרגיי שויו ובעלת דרגת כבוד של תת-אלוף, וכעת בת-זוגו של סגן השר טימור איבאנוב, ערכה שורה של מסעות קניות בהונגריה ואיטליה. בחודש שעבר דיווחה התקשורת הספרדית, כי איסינבאייבה – תומכת ידועה של פוטין, אם כי לא הוטלו עליה עיצומים – ומשפחתה עברו לטנריף, שם הם מבלים את זמנם בווילות יוקרתיות. לפי אנשיו של נבלני, היא רכשה שתי וילות ודירת-גג בשווי של 3.2 מיליון דולר, מה שמאפשר לה לקבל זכות להתגורר בספרד – שבועיים בלבד לאחר הפלישה לאוקראינה. איסינבאייבה אמרה בתגובה, כי היא חופשית לעשות כרצונה, "אני אזרחית העולם ותמיד אהיה כזאת" ו"קנאה היא רגש הרסני". הפוסט מציין, כי בשנת 2020 השתתפה איסינבאבייה בפעילות לשינוי חוקת רוסיה, בעקבותיו יכול פוטין לכהן כנשיא עד 2036. קנדה ואוקראינה הטילו עיצומים על קיטאייבה בשל תמיכתה במלחמה ושירותה הממושך לתעמולה הרוסית – אך לא האיחוד האירופי. בן-זוגה איבאנוב, המצוי תחת עיצומים אירופיים ואמריקניים, מופקד על בניית הצבא הרוסי ועל שיקום העיר מריופול שכבשו הרוסים. אשתו לשעבר, סבטלנה מניוביץ, המשיכה לנסוע לאירופה אשתקד, כולל למסע קניות יוקרתי בפריז. בדומה לכך, לא הוטלו עיצומים על אחיו, בתו וקרובים אחרים של מקטריץ' אוקרויאן, מנהל הפיתוח של יצרנית מנועי הטילים סויוז; טילים אלו משוגרים לעבר אוקראינה, כולל למטרות אזרחיות. בני משפחתו של אוקרויאן הם בעלי נכסי יוקרה בבריטניה.

מי באמת סובל מהעיצומים

מיכאיל חודורובסקי, אוליגרך גולה וממבקריו הבולטים של פוטין, טוען, כי מדיניות העיצומים היא מחוררת וחסרת שיטתיות. "מתנגדי המלחמה נרדפים ברוסיה ומתקשים לעבור למערב, בעוד אנשי האליטה של פוטין – כולל קרוביהם של פושעי מלחמה – השיגו מראש היתרי שהות באירופה, חיים היטב במערב ומבזבזים בו את הכסף שגנבו ברוסיה", הוא אומר. "עבר מספיק זמן כדי לפתח מדיניות שתתמודד עם הסיכונים הללו מבלי לפגוע ברוסים ככלל". גרגורי אלבורוב, חוקר במכון נגד שחיתות, אומר כי לאחר הפלישה נאלצו רבים באליטה הרוסית להכיר בכך שהם נותקו מהחיים החילופיים שיצרו לעצמם במערב. רבים מהם שלחו את ילדיהם להתגורר בחו"ל, יש להם חשבונות בנק במקלטי מס ובתי קיט מחוץ לרוסיה – והכל במדינות שפוטין מתייחס אליהן כעת כאויבות. אלבורוב טוען, כי העיצומים צריכים להיות מותאמים למציאות הרוסית. פקידים רוסים אינם נוהגים לרשום את נכסיהם על שמותיהם, אלא על שמות עורכי דינם או קרוביהם. בניהם ובנותיהם ממשיכים לחיות במערב, להוציא כספים ולבצע השקעות. "העיצומים צריכים להתרחב אוטומטית ולהיות מוטלים על בני משפחה מדרגה ראשונה, בני זוג, ילדים ועורכי דין, שעל שמותיהם הרכוש רשום", הוא סבור. גם אלבורוב מבחין בין האליטה העשירה לבין הרוסים מן השורה, שחלקם מחו נגד הממשלה או נגד המלחמה, וכעת מתקשים להשיג ויזות ותעסוקה במערב, לקבל שירותים פיננסיים או להשיג את התוכנות לעסקיהם. "הבעיה היא שזה מפריע רק לאנשים שאין להם כסף. אם אתה עשיר או גנב, מאוד קל לך: אתה עולה על מטוס פרטי וטס. אתה יכול לקנות אזרחות, אתה יכול לקנות רשיון שהייה או רכוש שיעניק לך ויזה".