בינואר 2024 ייפתח בבית משפט במיאמי משפטו של אנדרו פאהי, לשעבר ראש ממשלת איי הבתולה הבריטיים (אב"ב). התביעה טוענת, כי הוא הבטיח לסוכן סמוי שיאפשר לו להבריח סמים לארה"ב דרך ארצו תמורת תשלום. פאהי, המוחזק במעצר בית במיאמי, כופר בהאשמות נגדו.
הסירחון של שחיתות הוא הדבר האחרון הנחוץ כעת לאיים, כותב אקונומיסט. במשך ארבעה עשורים הם התפרנסו ממכירת שלטים מבריקים לחברות זרות – קונכיות חלולות הקיימות על הנייר, בלא משרדים וצוות אמיתיים. העסקים הללו מימנו שני שלישים מהכנסות המדינה והפכו טריטוריה מרוחקת בת 33,000 תושבים לידועה בעולם העסקים. אולם, מאמצים כלל-עולמיים להשתלט על מלביני הון ומעלימי מס, מכבידים עליה; מספר החברות הרשומים באיים ירד בחמישית מאז 2011. כמו מרכזים פיננסיים אחרים בקריביים, הם מפליגים לתוך ים סוער.
כמעט כל סלע בקריביים ניסה מתישהו לבנות מקלט מס. איי הבהאמה היו הראשונים; 15%-10% מהתוצר של המדינה מקורם בשירותים פיננסיים, במיוחד בנקאות פרטית. הידועים ביותר הם איי קיימן, איי הבתולה הבריטיים וברמודה. כל השלושה הם טריטוריות בריטיות אוטונומיות: נשענות על לונדון להגנה ודיפלומטיה, עצמאיות בכל השאר. שירותי מס ופיננסים מהווים שליש מהתל"ג שלהן וחמישית מהמשרות.
מקלטי המס מספקים תפריט רחב של שירותים לגיטימיים, אבל הבעיה היא האופן בו רמאים וגנבים משתמשים בכלים אלה. אחת ההערכות היא, שמרכזים אלו מושכים 20% מ-472 מיליארדי הדולרים שממשלות מאבדות מדי שנה בשל תכנוני מס ותחמוני מס. חלק גדול יותר אובד במבני מס במדינות מכובדות כמו בריטניה והולנד, אבל בשביל טריטוריות כה זעירות – זהו סכום עצום.
על גן העדן הזה מאיים כעת גל של חקיקה בינלאומית, ממשיך אקונומיסט, ובקריביים מדובר בשתי יוזמות במיוחד. האחת נוגעת לשקיפות תאגידית. בריטניה מפרסמת מאז 2016 את שמותיהם של כל בעלי החברות הרשומות בה, וכעת רוצה שהטריטוריות שלה יפעלו בצורה דומה – אך הללו גוררות את רגליהן, מחשש שהדבר יבריח חלק מן הבעלים. השנייה היא ההסכם בין 130 מדינות משנת 2021 להטלת מס חברות מינימלי של 15%, כדי לסתום את הפרצה בה חברות רב-לאומיות נרשמו במקלטי מס במקום לשלם את המיסים במדינות פעילותן.
החלת מס שכזה תפחית את הדחיפה להירשם במדינות עטורות דקלים, אך לא תעלים אותה לחלוטין. בהאמה וברמודה מדברות על העלאת המיסים לחברות הגדולות ביותר: אם כבר הללו ישלמו יותר, גם הן רוצות את חלקן. קיימן ואב"ב עדיין שוקלות כיצד להגיב. יש סיכוי משמעותי שארה"ב לא תצטרף למהלך, מה שיפחית את משמעותו.