קצבת הזיקנה למתגוררים בערי סין שווה 140 דולר בחודש, בעוד תושבי הפריפריה מקבלים 25 דולר בלבד. ביטוח הבריאות הממלכתי מכסה פחות ממחצית הצרכים. דמי האבטלה הממוצעים הם 220 דולר בחודש. כרית הביטחון לסיני מן השורה מלאה חורים, וכעת – כאשר משבר נדל"ן קשה מתפשט ברחבי המדינה – התוצאות מתגלות לעין כל, כותב ניו-יורק טיימס. קובעי המדיניות בבייג'ינג, המתנגדים דרך קבע למתן הגנה פיננסית למשקי הבית, החלו השנה לקצץ בביטוח הסוציאלי. הדבר עלול לפגוע עוד יותר בהוצאות הצרכנים, הנמצאות גם כך בירידה – וכך מחירי הנדל"ן יירדו עוד יותר. בעיות הנדל"ן והצריכה מחמירות בתורן את בעיית החוב העצום של העסקים, משקי הבית והשלטון המקומי. כלכלנים מובילים, בסין ומחוצה לה, קראו שוב ושוב לבייג'ינג לסייע יותר לכלכלת הצריכה, ולהפסיק להתבסס על צמיחה שביסודה בנייה ספקולטיבית של מגדלי מגורים והשקעה ממשלתית כבדה בתשתיות כמו רכבות מהירות וכבישים. אבל הממשלה עשתה בדיוק את ההפך. הענף המוביל במדינה בשנים האחרונות, ובענק, היה בנייה למגורים – לא שירותים מוטי צרכנים כמו נסיעות ומזון. התוצאה היא מצבור אדיר של דירות העלול לפגוע קשות במשק: מספר הדירות הריקות מספיק לשבע שנים של ביקוש. הביטוח הסוציאלי הצולע תרם לבעיה, כאשר משפחות קנו דירות להשקעה בתקווה שיוכלו למכור אותן בעת מצוקה. הקורונה העצימה אותה, כאשר אמון הצרכנים צנח בשל מגבלות ה"אפס קורונה", וכתוצאה מכך ירדו בצורה חדה הכנסות השלטון המקומי ממיסים – והוא החל לקצץ ברווחה לתושבים ובשכר העובדים. סין הרחיבה את הזכאות לדמי אבטלה בזמן הקורונה, אך ההרחבה פגה השנה – בעוד מספר המובטלים, במיוחד הצעירים, מזנק בצורה חדה. הממשלה המרכזית מצאה את עצמה מול חברה מזדקנת במהירות ועם מערכת פנסיה שתתרוקן ממשאביה ב-2035, ונסוגה מהעלאת התשלומים לפנסיונרים הנוכחיים. התשלומים הנמוכים ביותר עלו ב-10% לשנה מאז 2015; השנה העלייה היא 3.8% בלבד והיא נדחתה מחודש ינואר לחודש מאי.