עכבר האנרגיה של אנרג'ייזר יחגוג בחודש אוקטובר את יום הולדתו ה-35. כאילו כדי לציין את המאורע, המשק האמריקני מנסה לחקות את תנועתו חסרת המעצורים: למרות תחזיות להאטה, הוא מתקדם ללא הרף – כותב אקונומיסט. הנתונים מלמדים על כך שברבעון השלישי תיתכן צמיחה בשיעור שנתי של 6%, כמותה לא נראתה מאז 2000. כפי שאירע במהלך השנה האחרונה, זרם קבוע של נתונים טובים מהצפוי הותיר את האנליסטים נבוכים עם תחזיותיהם. הזמנות חדשות מהמגזר היצרני הגיעו ביולי לרמה הגבוהה ביותר מזה תשעה חודשים. המכירות הקמעונאיות עלו אף הן, בכל התחומים. מגזר הנדל"ן מתאושש בזכות הגידול בבנייה לדיור. מעל לכל מרחף שוק העבודה הממשיך להיות חם וקל יחסית למצוא עבודה בשכר טוב; האבטלה היא 3.5% בלבד, קרוב לשפל של חמישה עשורים. החשש הוא שצמיחה מואצת זו תשוב ותגביר את האינפלציה. שלוחת הפדרל ריזרב באטלנטה משתמשת בשורה של נתונים כדי להעריך את הצמיחה בזמן אמת, ולפני שבועיים המודל שלה הצביע על קצב שנתי של 5.8% ברבעון השלישי. זהו נתון מהמם, לאחר למעלה משנה של מדיניות ריבית אגרסיבית במטרה להוריד את האינפלציה. האם הצמיחה באמת יכולה להיות כה גבוהה? קרוב לוודאי שהנתון הזה מוגזם, משיב אקונומיסט. לרוב, התחזית של "פד" אטלנטה גבוהה בשתי נקודות האחוז מן הנתון האמיתי. הפעם יש להביא בחשבון את המלאים: כאשר חברות מוכרות מהמלאי במקום מייצור חדש, הדבר מעוות כלפי מעלה את התמ"ג. אבל גם אם התחזית של אטלנטה מוגזמת-משהו, היא כמעט תמיד מדויקת ברמה של קריאת כיוון. המגמה ברורה: המשק האמריקני לא רק מחזיק מעמד אלא גם שועט קדימה. החודשים האחרונים סיפקו הפוגה בחזית האינפלציונית. מחירי הליבה (בלא מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים) עלו בקצב האיטי ביותר מזה שנתיים. אבל אם המשק האמריקני ימשיך להתחמם, האינפלציה בהחלט עשויה לחזור, במיוחד בשל החשש ממחסור בעובדים ודירות בשנה הבאה. חששות אלו עלולים להפיג את התקוות להקלה מוניטרית בידי ה"פד". חוזקו של המשק האמריקני עלול להוסיף ללחצים הפיננסיים. זהו ההסבר העיקרי לכך שהמשקיעים מוכרים אג"ח ממשלתיות מאז חודש מאי. התשואות, הנעות במהופך למחירים, עלו בנקודה אחת בתקופה זו ולשיא של 16 שנה באג"ח הארוכות. מצב זה הוביל לוויכוח בשאלה האם הריבית הניטראלית לטווח קצר – בה ה"פד" אינו מנסה להחניק או להאיץ את הצמיחה – עלתה די הצורך. בוול סטריט משוכנעים כעת, שה"פד" יצטרך להותיר את הריבית ברמה גבוהה זמן רב מן המצופה. לפני חודשים בודדים התחזית הייתה שהורדתה תחל בחודש ספטמבר; כעת הרוב סבורים שהבנק המרכזי ימתין עד חודש מאי הבא. התשואות הגבוהות תורמות לעלייה בהוצאות המימון של המוסדות הפיננסיים, מה שגורם כאב ראש בעיקר לקטנים שבהם. מודי'ס וסטנדרד אנד פור'ס הורידו החודש את הדירוג של מספר בנקים – תזכורת לשבירות המתמשכת של הענף. עלויות גבוהות יותר של ההלוואות מתחילות לפגוע גם בצרכנים, עם עלייה בשיעורם של מי שאינם עומדים בתשלומים בכרטיסי האשראי או באשראי לרכב. ולבסוף: התייקרות המימון מטילה צל על שוק הנדל"ן. הענף הפגין יציבות, אבל ריבית המשכנתאות זינקה בחודשיים האחרונים והגיע השבוע ל-7.5% - השיעור הגבוה ביותר מאז 2001. למצב זה כבר יש השפעה על מכירת הדירות החדשות והיא עלולה להתרחב למגזר כולו. אקונומיסט מסכם: הלקח מן ההיסטוריה העכשווית הוא שהמשק האמריקני מתגבר בסופו של דבר על קשיים כאלה. ככל שהריבית גבוהה יותר, האתגרים גדולים יותר. בפרסומת של אנרג'ייזר, הסוללות לעולם אינן מתרוקנות. בחיים האמיתיים אפילו הסוללות החזקות ביותר מתרוקנות לבסוף – או פשוט נזרקות.