אם אמריקה בע"מ רצתה להרים כוסית לכבודו של בית המשפט העליון, לפני חודשיים הייתה הזדמנות אידיאלית. תשעת השופטים פסקו פה אחד לטובת חברת ג'ק דניאלס בתיק אשר כלל פרודיה, משחקי מילים וצואת כלבים. התיק עסק בצעצוע לכלבים בצורת בקבוק ג'ק דניאלס, ועליו כיתוב המחקה את ססמתו של יצרן הוויסקי הידוע. זה לא שעשע את החברה וגם לא את לשכת המסחר האמריקנית. השופטת הליברלית אלנה קגן, שכתבה את פסק הדין, כמעט לא יכלה להסתיר את גיחוכה: מדובר ב"צעצועי כלבים וויסקי, שני פריטים שרק לעיתים רחוקות מופיעים באותה משפט". אבל מסקנתה הייתה רצינית לחלוטין ובעד העסקים הגדולים: פרודיה אינה כסות להפרת סימן מסחר. יש הסבורים שפסק הדין הזה הוא חלק ממגמה, מציין אקונומיסט. שני חוקרים בחנו אשתקד את פסיקותיו של בית המשפט העליון בשנים 2020-1920 והגיעו למסקנה, כי 17 שנות נשיאותו של ג'ון רוברטס הן הידידותיות ביותר למגזר העסקי. ואין זה משום שיש בו רוב לשופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים: גם המינויים של הדמוקרטים תומכים בעסקים לעיתים קרובות עד להפתיע. ייתכן שזהו רושם מוגזם, שכן יש דרכים נוספים להעריך את דרכו של בית המשפט העליון, למשל: בחינת הדוקטרינות המשפטיות שמאחורי פסקי הדין. מאז שדונלד טראמפ יצר רוב ברור של שישה שמרנים מול שלושה ליברלים, ייתכן שהתמיכה במגזר העסקי דווקא נחלשה. בפועל, כמה מפסקי הדין האחרונים של העליון – על בסיס קריאה שמרנית דווקנית של החוקה והתעלמות מהתפתחות העסקים ב-235 השנים האחרונות – יצאו נגד אמריקה בע"מ בתחומים כמו סחר בין-מדינתי ואפליה מתקנת. בית המשפט הפך לפחות פרגמטי ולפיכך גם לפחות צפוי – והמגזר העסקי אינו אוהב אי-ודאות. ההיסטוריה מלמדת, שיש השפעה לרקע האידיאולוגי בו פועל בית המשפט. עד לבית המשפט הנוכחי, הידידותי ביותר לעסקים היה תחת ויליאם טאפט בשנים 1930-1921, תקופה של סחר חופשי בה שלטו תביעות נגד האיגודים המקצועיים. השפל מבחינת המגזר העסקי היה בשנות ב-1950 וה-1960. כאשר שבה ועלתה תפיסת השוק החופשי, שיעור הזכויות שלו עלה. את הידידותיות הנוכחית מסמל פסק דין מתחילת תקופתו של רוברטס, בו נקבע שלחברות מותר להוציא כמה שהן רוצות על קמפיינים פוליטיים.