מדובר בצעד מרכזי במאבקו של ממשל ביידן נגד חברות גדולות בכלל ונגד ענקי ההיי-טק בפרט, והיא חלק מנסיונו לעצב מחדש את דיני ההגבלים העסקיים. הללו נקבעו לפני למעלה מ-100 שנה ומתמקדים בגביית מחיר גבוה מן הצרכנים תוך ניצול כוח מונופוליסטי. הממשל טוען, כי למרות שחברות ההיי-טק הגדולות מעניקות את שירותיהן חינם, הן פוגעות בצרכנים בדרכים אחרות - למשל בהגבלת התחרות או בהעמסת עלויות נוספות על קמעונאים. לפני שבועיים החל בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון הדיון בתביעת הממשל נגד גוגל, שגם בה נטען לניצול עקיף של כוח מונופוליסטי. את התביעות הללו מובילה לינה חאן, העומדת בראש הרשות, ואשר עוד בהיותה סטודנטית באוניברסיטת ייל כתבה מאמר תחת הכותרת "פרדוקס ההגבלים של אמזון". באותה מאמר טענה חאן, כי המבנה של אמזון מהווה איום תחרותי אשר חמק מעיני הדרג הפוליטי, בשל האופן הצר בו נוהגים בתי המשפט לפרש את דיני ההגבלים. כבר אז הציגה חאן את הטענה, לפיה יש להרחיב את הפרשנות ולקבוע שפגיעה בצרכן איננה רק במחיר הישיר שהוא משלם. הרשות פתחה בחקירה נגד אמזון עוד בשנת 2019, בימי ממשל טראמפ, אך הרחיבה אותה בניהולה של חאן. אמזון מצידה פנתה לבית המשפט שבועות אחדים לאחר מינויה של חאן וביקשה לפסול אותה מלטפל בחקירה נגדה, תוך שהיא מצטטת את ביקורתה ארוכת השנים נגדה; הבקשה נדחתה. במסגרת החקירה מסרה אמזון מיליוני עמודים של מסמכים ו-100 טרהבייט של מידע, ועשרות מעובדיה הבכירים העידו בפני חוקרי הרשות; בחודש שעבר ערכה לה הרשות שימוע. אמזון היא כיום הרבה יותר מאשר חנות הספרים המקוונת אותה ייסד ג'ף בזוס בשנת 1994. היא כעת המעסיקה הפרטית מספר שתיים בארה"ב, עם 1.4 מיליון עובדים ברחבי העולם - רבים מהם במחסנים המטפלים בהזמנות ובמשלוחים. אמזון גם עוסקת בביטוחי בריאות, סרטים ומכשירים אלקטרוניים והייתה חלוצת מחשוב הענן. מניית החברה נסחרת בשווי שוק של 1.32 טריליון דולר והגיבה בירידה של למעלה מ-3% להודעה על הגשת התביעה. בשנת 2022 הסתכמו הכנסותיה ב-514 מיליארד דולר והיא הפסידה 2.7 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו הכנסותיה ב-135 מיליארד דולר והיא הרוויחה 6.75 מיליארד דולר. ברבעון האחרון היוו מכירות של צדדים שלישיים 60% מכלל הפריטים שנמכרו באתר אמזון, עם הכנסות של 32.3 מיליארד דולר. מכאן החשיבות הרבה שמייחסים הממשל והמדינות להתנהלותה של החברה בהיבט זה של פעילותה.