במשך חודשים נדונה השאלה האם מלחמת חרבות ברזל תסלים לעימות איזורי. לאחר לילה מפחיד, הישראלים תוהים האם רגע האמת הגיע - מנתח אקונומיסט (14.4.24) את המתקפה האירנית. ישראל התמודדה בהצלחה עם האיום המיידי, אך השאלה הגדולה כעת היא כיצד תגיב והאם תגובה זו תגרור את המזרח התיכון ואת ארה"ב למלחמה כוללת.
עוד לפני שהתבררו תוצאות המתקפה, צפה אקונומיסט שישראל תצליח ליירט את רוב הטילים והכטב"מים ושהזנק יהיה מזערי. העיתון ציין, כי לישראל יש מערכת הגנה רב-שכבתית והיו לה ימים רבים להתכונן למתקפה מאז החיסול בדמשק, וזאת בנוסף לסיוע של ארה"ב וירדן. אבל גם בלא נזק ממשי לחיים ולרכוש, ההשלכות הן נרחבות. ישראל סברה שאירן לא תגיב משטחה אלא תפעיל את שלוחיה; מתברר שהערכה זו הייתה שגויה.
במקרה הטוב, מדובר במתקפה רשלנית שמטרתה לספק את כבודה של אירן ואת תומכיה. לאירנים נדרשו שבועיים כדי להחליט על תגובתם. הם הרגישו שחובתם לעשות משהו: לאחר חודשים של מתקפות ישראליות על כוחותיה של אירן בסוריה ובלבנון, חיסולו של בכיר אירני בבניין שלטענתה נהנה מחסינות דיפלומטית היה הסלמה שאיתה לא יכלו להשלים. חלק מאנשי הממשל בטהרן חששו ממתקפה ישירה על ישראל, אך הקיצונים רצו להלום במישרין.
אבל משום שהמתקפה חוצה קו חדש, קרוב לוודאי שישראל תהיה חייבת להגיב. השלמה עם מתקפה אירנית ישירה אינה נסבלת בעיני אזרחי ישראל ומנהיגיה. לפני המתקפה אמר בנימין נתניהו: "הצבתי עיקרון ברור: אלו שפוגעים בנו, נפגע בהם". ישראל כבר הודיעה לארה"ב ולמדינות באזור שתגובתה בלתי נמנעת, מדווח אקונומיסט. האופציות כוללות שיגור כטב"מים או הפצצה אווירית, מן הסתם על בסיסים צבאיים או מתקנים גרעיניים. פחות סביר שישראל תשגר טילים מצוללות, אמצעי השמור למקרים החמורים ביותר.
הנשיא ג'ו ביידן התייצב חד-משמעית לצידה של ישראל, למרות המחלוקת הקשה עם נתניהו לגבי עזה. אבל האם הוא מוכן לתמוך בתגובה ישראלית - זו שאלה אחרת. המתח כבר מעלה את מחירי הנפט חודשים אחדים לפני הבחירות. מחיר הברנט חצה את קו 90 הדולרים ועלול להמשיך ולעלות, לאחר שאירן השתלטה על ספינה (בבעלות ישראלית חלקית) במיצרי הורמוז - נתיב שיט חיוני עוד יותר מאשר הים סוף, אותו החות'ים למעשה סגרו. במקביל, הרפובליקנים תוקפים את ביידן בטענה שהוא רך מדי כלפי אירן.
האפשרות של מלחמה בה מעורבות ארה"ב, אירן וישראל היא מעוררת אימה - מדגיש אקונומיסט. התחזית הטובה ביותר היא שהמתקפה האירנית תסוכל או תגרום נזק מועט [מה שאכן קרה]. בכך יימנע מישראל הצורך בתגובה רחבת היקף. אירן תוכל לטעון ששיגרה מסר ברור מבלי לספוג מתקפה משמעותית על שטחה, וארה"ב לא תיגרר למלחמה איזורית. אבל המזרח התיכון נמצא בלהבות והתרחיש הזה רחוק מלהיות מובטח.