ברחבי אירופה שוב עולה לדיון שאלת גיוס החובה. הסיבות? תבוסה אפשרית של אוקראינה והאיום שבשובו של דונלד טראמפ לבית הלבן. שר ההגנה של גרמניה, בוריס פיסטוריוס, אומר שאירופה חייבת להיות מוכנה למלחמה לפני סוף העשור; לדבריו, ביטול גיוס החובה בן השנה ב-2011 היה טעות. הרמטכ"ל הבריטי, פטריק סנדרס, מציע לאמץ את מודל "צבא העם". יש מספר צורות של שירות חובה, מציין אקונומיסט: גיוס אזרחים בכל גיל, גיוס על בסיס הגרלה, שירות קבוע לאחר סיום התיכון. האפשרות נשקלת משום שמדינות עשירות רבות מתקשות לגייס את המספר הדרוש לצבאות המתנדבים. האם זהו הכיוון אליו צריך ללכת? התשובה הקצרה, סבור אקונומיסט, היא: עוד לא. צבאות צריכים לתת מענה לגאוגרפיה וללחימה צפויה. במדינות קטנות הגובלות ברוסיה, כמו אסטוניה ופינלנד, יש תמיכה ציבורית בגיוס חובה ותחושה של שותפות גורל והאימונים מתמקדים בהגנה מפני פלישה. זו הסיבה לקיומו של שירות חובה בישראל, טייוואן וקוריאה הדרומית. התושבים ברוב המדינות העשירות האחרות אינם חשים באיום מיידי, כך שכדי שגיוס חובה יהיה אפשרי – חייבת להיות הבנה ברורה מדוע הוא נחוץ. אין כזו במדינות כמו בריטניה וצרפת, בהן לא ברור מה גיוס חובה יכול לתרום לצבא מודרני ומתוחכם מבחינה טכנולוגית. בשעת משבר, מדינות אלו חייבות להציב בתוך חודש דיביזיה (30,000 חיילים) על מלוא ציודה; גיוס חובה עלול להפריע. מאחר שגיוס חובה הוא פגיעה משמעותית בחירות, הוא מחייב תמיכה ציבורית. ברור שצבאות אירופה צריכים פתרונות לגיוס השוטף ולמילואים, אך ניתן לעשות זאת בלא גיוס חובה. ראשית, יש לשקול להעלות את שכר החיילים; שכר נמוך ותנאים גרועים הם במובהק הגורמים המרכזיים בקושי למשוך מתנדבים. תקציבי הביטחון עולים, אך יהיה צורך לעשות זאת מהר יותר. היעד של נאט"ו – הוצאה ביטחונית של 2% מהתמ"ג – אינו מספיק כדי לממן גם שכר גבוה יותר וגם ציוד חדיש. צריך לנסות שילובים כגון אימונים בני שנה משולבים בהשכלה אקדמית. צריך לגייס יותר נשים ולהיאבק בהטרדות מיניות. שנית, צריך יותר תמיכה של החברה האזרחית כדי לגייס בשעת חירום את בעלי הכישורים הדרושים. צבאות יכולים לשכנע את המשתחררים משירות סדיר להסכים לימי אימון שנתיים עד שיגיעו לאמצע שנות ה-40 לחייהם. בדרך זו תוכל בריטניה לגייס 300,000 איש בשעת הצורך; המספרים יהיו גבוהים עוד יותר בגרמניה וצרפת, שצבאותיהן הסדירים גדולים יותר. כדי להרתיע אויבים, יש צורך להיות מוכנים להילחם גם אם לא רוצים בכך.