הסוגיה הפיסקלית תשפיע על נושא חשוב נוסף: תקציב הביטחון. הסנאטור ג'ון קנדי אומר כי מצד אחד על ארה"ב להתמודד עם שליטים סמכותנים ברחבי העולם, ומצד שני עליה לשלוט בחוב שלה, להרחיב את המשק ולשלם לדור המזדקן; קיצוץ של הוצאות בזבזניות הוא הכרחי, מוסיף קנדי.
רוג'ר וויקר, הסנאטור הרפובליקני הבכיר בוועדת השירותים המזוינים, קרא לאחרונה להעלות את ההוצאה לביטחון מ-2.9% ל-5% תוצר. הוא נהנה מתמיכתם של בכירים ובראשם מנהיג המיעוט היוצא, מיץ' מק'קונל. אבל האגף הבדלני הגדל של המפלגה טוען שארה"ב כבר מוציאה יותר מדי ומבזבזת יותר מדי – אם כי ניצים דמוקרטים עשויים לתמוך בהגדלת התקציב. פשרה אפשרית תהיה העלאה של ההוצאה, אך לא בשיעור כה ניכר; יהיה קשה יותר להגדיל את הסיוע למדינות כמו אוקראינה וטייוואן.
טראמפ גם מנהל קמפיין תוקפני נגד המוני המסתננים בגבול מקסיקו והמדיניות הירוקה של ביידן, ורק דמוקרטים מעטים תומכים בו בשני אלו. חלק מהרפובליקנים, כמו הסנאטור ביל האגרטי, סבורים שניתן יהיה להעביר חקיקה בתחומים אלו תוך שימוש בתהליך התקציב, אם ימצאו ניסוח שיקשור אותה להוצאות המדינה.
אישור מועמדיו של הנשיא חיוני לעיצוב מחדש של הכוח בוושינגטון, ממשיך אקונומיסט. מינויים ברשות המבצעת יכולים ליישם את מדיניות ההגירה של טראמפ, לבטל את מהלכיו של ביידן בתחומי האנרגיה והסביבה ואפילו לבטל כספים שהוקצו לפרויקטים ירוקים. 1,200 מבין 4,000 המינויים הנשיאותיים מצריכים אישור של הסנאט. הרפובליקנים יתנו עדיפות למינויים לכל החיים כמו שופטים פדרליים, על פני מינויים זמניים בדרג הפקידותי.
שלושת השופטים אותם מינה טראמפ לבית המשפט העליון הם בני פחות מ-60. קלרנס תומס וסמואל אליטו השמרנים יהיו בשלהי שנות ה-70 בסיום הקדנציה הבאה ועשויים לפרוש. איש אינו יודע כיצד ייראו מערכת המיסים או תקציב הביטחון בעוד 20 שנה. אבל כל מי שתוהה מדוע הרפובליקנים דבקים בטראמפ למרות כל מעלליו, חייב לזכור שייתכן שבשנות ה-2040 רוב שופטי בית המשפט העליון יהיו מינויים שלו.