הנשורת מגיעה גם לסין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של קוריאה הצפונית ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר עליה – מציין הטיימס. ייתכן שיהיה על בייג'ינג להבהיר מה משמעות ה"ידידות ללא גבולות" שלה עם מוסקבה, אל מול רצונה המוצהר בשמירת היציבות בחצי-האי הקוריאני. כמה פרשנים סבורים, שפוטין הביא בחשבון את כל אלו, ומהדק את הברית עם קים כדי להפחיד את ארה"ב ולאותת על תסכולו מכך שהנשיא שי ג'ינפינג לא עוזר יותר לרוסיה לנצח באוקראינה. "אם פוטין אינו יכול לקבל מבייג'ינג את כל מה שהוא רוצה, הוא ילך למקומות אחרים, ואין הרבה סופרמרקטים שיכולים לכסות את רשימת הקניות שלו – נשק, עבודה ונכונות לריב עם וושינגטון", אומר המומחה הבריטי פרופ' סמואל גרין. "אירן היא אחת, קוריאה הצפונית היא שנייה. פוטין יודע שהוא תלוי בסין, אך אינו יכול להרשות לעצמו לאפשר לה להכתיב את המאמץ המלחמתי שלו, כי אם המלחמה תלך – גם הוא ילך". במובן מסוים, מציין הטיימס, מסעו של פוטין באסיה הוא תזכורת לקשרים הצבאיים ההיסטוריים של רוסיה: קוריאה הצפונית, וייטנאם והודו נמנו על המדינות שהיו תלויות משמעותית במשך עשרות שנים בנשק רוסי. אבל קשרים אלו הלכו ונמוגו עוד לפני הפלישה לאוקראינה: מכירות הנשק הרוסיות למזרח אסיה הסתכמו ב-89 מיליון דולר בלבד ב-2021, לעומת 1.2 מיליארד דולר ב-2014. אם כעת יגרמו המחוות של פוטין כלפי הקוריאנים להאצת מרוץ החימוש באסיה, ארצו תרוויח ממכירות מוגדלות של נשק – כסף שנחוץ לו מאוד לנוכח הוצאות המלחמה, העיצומים, האינפלציה וריבית העומדת על 16%. כאמור, ביקורו של פוטין בהאנוי התמקד בעסקות. ההיקף המלא שלהן אינו ברור, אך ההערכה היא שכמה מהן יבשילו בהסכם לאספקת נשק, בעוד וייטנאם תעקוף את העיצומים על רוסיה אולי בדמות הענקת זכויות נפט וגז בים סין הדרומי. דרק גרוסמן ממכון ראנד מציין, כי וייטנאם לא שדרגה מזה שנים את כוחות היבשה שלה, וזה כנראה מה שניצב כעת בפתח, כולל רכישת טנקים רוסיים. מומחים אחרים אומרים, כי וייטנאם זקוקה גם למטוסי קרב ולספינות מלחמה גדולות יותר אל מול סין. אבל האם פוטין יספק נשק המיועד להרתיע את סין? בייג'ינג תומכת בבירור במוסקבה במלחמה באוקראינה ופוטין ביקר בבירת סין בחודש מאי. אם ירגיז את שי או את קים, אחד מהם או אפילו שניהם עלולים להעניש אותו.