|
1 |
|
| |
|
גולדה היתה נאיבית אבל לא שותפה לקונספירציה. הייתה לה נאמנות עיוורת וצייתנות של כבשה תמימה לסמכות שחשבה שהיא מעליה (קיסינג'ר וארה"ב) כי היא חשבה בטעות שהם רוצים רק בטובת ישראל, בלי לקחת בחשבון את הדטנאט שהתחיל אז ובלי לקחת בחשבון שאולי למעצמה הזאת יש עוד שיקולים חוץ מטובת ישראל (כזכור, בכל המלחמות הקודמות גם אז ארה"ב לא היתה במאה אחוז לצד ישראל). גולדה שיתפה את האמריקאים בכל התכניות של ישראל ובכל המידע שהיה למודיעין, וכדי להוכיח את הנאמנות המוחלטת שלה לאמריקאים הורתה לראש אמ"ן לקבל בלשכתו את השגריר האמריקאי וגם את הנספח הצבאי האמריקאי שישב אצלו כל ימי המלחמה וראה ושמע את כל המידע שהיה לנו ואת כל המהלכים של המלחמה עוד בזמן שתוכננו. לא הייתה לה טיפה של חשדנות או היסוסים אבל זה מה שהכשיל אותה ואת עם ישראל. היא לא הסכימה לגייס את המילואים עד ממש פרוץ המלחמה בניגוד להצעת הרמטכ"ל. היא קיבלה את הקונספט של 'הסבירות הנמוכה' של דיין וזעירא, גם בגלל שרצתה לרצות את קיסינג'ר וניכסון. היא לא הבינה את המשמעות הקריטית של זה לצה"ל. היא לא היתה טיפשה אבל לא היה לה מושג בענייני מלחמה. חבל שדדו לא התעקש אבל גם הוא העדיף להתכופף מול הסמכות של דיין והכריזמה של זעירא עד ליום האחרון, 6 באוקטובר. קיסינג'ר התנגד לכך שישראל תתחיל במלחמת מנע ותתן מכה מקדימה וגולדה הסכימה ואפילו שלחה לו מברק שבו כתבה שאנחנו יודעים שהמלחמה תתחיל ב-6 באוקטובר בשעות אחה"צ המאוחרות ושאנחנו לא נתחיל במלחמה למרות שזה מסכן אותנו והמלחמה תהיה לנו קשה יותר, כי אנחנו רוצים להישאר ביחסים טובים עם ארה"ב. למרות כל זה, גולדה לא הייתה שותפה לקונספירציה של זעירא ודיין. ביום 6 באוקטובר היא שלחה לקיסינג'ר מברק סודי ביותר שבו היא כתבה שישראל לא תסכים להפסקת אש עד שלא יוחזר הסטטוס קוו, ושאנחנו מתכננים להכות קשה את האוייב בשתי החזיתות. היא לא ידעה שהסיכום בין קיסינג'ר ודיין היה לתת למצרים ולסורים לחזור לקווים מלפני ששת הימים..
כאן המברקים:
archives.gov.il |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
חשדנית |
|
|
|
|
| |
|
מזימת הקונספירציה הייתה לתת ניצחון קטן למצרים - כיבוש 10 ק"מ בלבד בצד המזרחי של התעלה. הסיבות היו כאלה - השאיפה של סאדאת להחזיר למצרים את הכבוד האבוד ממלחמת ששת הימים, לאפשר פתיחת תעלת סואץ לתנועת ספינות סוחר, ולהתחיל מו"מ להסדר שלום עם ישראל בנתוני פתיחה טובים יותר למצרים. זה היה הסיכום בין סאדאת, קיסינג'ר ודיין. אבל, כשהמצרים ראו שישראל מאוד חלשה והם יכולים להשיג יותר הם הפרו את הסיכום, וחטפו על הראש!
ב-12 באוקטובר משה דיין תימרן את גולדה שתבקש הפסקת אש. זה היה הזמן שבו המצרים השיגו את כל מה שסיכמו עם דיין וקיסינג'ר. הם הגיעו לקצת יותר מ-10 ק"מ מהתעלה, ונעצרו שם כבר ב-8 באוקטובר. גולדה הודיעה לקיסינג'ר שאנחנו מבקשים הפסקת אש וקיסינג'ר העביר את זה לסאדאת. הוא חשב שכבר הושלמה המזימה שלו והוא השיג כל מה שהוא רצה. להפתעתו - סאדאת סירב. סאדאת ראה שהוא יוכל להשיג יותר כי צה"ל חלש מאוד. קיסינג'ר התרגז מאוד שסאדאת רימה אותו. זאת הסיבה שהחל מ-13.10.73 שלח לישראל רכבת אווירית של מטוסים עם הרבה ציוד צבאי (לפני כן האמריקאים לא שלחו ציוד למרות כל הבקשות של גולדה). הוא המריץ את דיין להמריץ את צה"ל לנצח ולהגיע להישגים. זאת גם הסיבה שהחל מ-13 באוקטובר משה דיין עודד את אריק שרון לעבור לצד המערבי של התעלה ולתקוף את המצרים בכל מקום באופן רציני (עד אז דיין ניסה לשכנע את הרמטכ"ל דדו לסגת למעברים). המטרה הייתה שהמצרים ייכנעו וייאלצו לבקש מהאמריקאים הפסקת אש. כך יוכל קיסינג'ר להמשיך לשלוט בעניינים.
בקיצור, במלחמת יום הכיפורים היו 2 שלבים - השלב הראשון שסוכם מראש בין דיין וקיסינג'ר וסאדאת הושג כבר אחרי יומיים ב-8 באוקטובר. בשלב הזה הצבא המצרי נעצר כי כבר השיג את המטרה שלו (גם הרמטכ"ל שאזלי כתב את זה בזכרונותיו. אחרי המלחמה הודח ע"י סאדאת בגלל שלא רצה להמשיך הלאה אחרי ה-8 בחודש). השלב השני היה החל מ-13 באוקטובר, אחרי שסאדאת הפר את הסיכום עם קיסינג'ר ורצה להשיג יותר...ואז דיין וקיסינג'ר כבר לא עמדו לרועץ לצה"ל וצה"ל הצליח להגיע לתיקו.... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חשדנית |
|