חלק ראשון משיחות עומק עם הטייס, תת-אלוף נחמיה דגן, בעל עיטור המופת כטייס מסוק, על תִפקודו במבצע ירגזי בעומק מצרים בפברואר 1967 ומי שכיהן כמפקד בסיס פלמחים וכקצין חינוך ראשי בצה"ל. בחלק זה מספר דגן על מקורות משפחתו, על ילדותו ונערוּתו במושב כפר חיטין בבקעת אראל ממערב לכנרת; על היחס המשפיל שבו נתקל כצעיר בעל מוטיבציה אדירה בשנות השישים של המאה שעברה, בקומנדו הימי ובחיל-האוויר. את הלקחים מן היחס שעבר הוא יישׂם בהיותו מפקד והטמיע אותם בצה"ל בהיותו קצין חינוך ראשי.
הסבר יסודי לתיאוריו של נחמיה דגן אפשר לקבל בספרִי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת" העוסק באבני היסוד של הוויית הצבא והמלחמה, ובספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה" העוסק בהתגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי. על המערך המוצנח בצה"ל כתבתי, כהיסטוריון רשמי של הצנחנים וכאיש מחלקת היסטוריה במילואים של חיל-האוויר, בסדרת ארבעת ספָרַי, "ההיסטוריה של הצנחנים": א. 101; ב. קרב המיתלה; ג. איחוד ירושלים; ד. אביב נעורים. על מלחמת יום הכיפורים כתבתי בספרִי, שאזל, "קריסה ולִקחהּ", והשתתפתי בכתיבת הספר של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים "ניצחון בסבירות נמוכה". כל מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, יפנה להוצאת שׂרידוּת, המתמחה בחשיפת מחדלים וליקויים שהממסד מתאמץ להסתיר:
survival1940@gmail.com
אנא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושף בפניכם את האמת, ולהשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות". כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה והעיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו נדע את האמת שהוסתרה בגלל מחדלי המלחמה: איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות.
[קישור].