בית הדין בהחלטתו קבע, כי הזכות להוֹרוּת היא זכות יסוד טבעית מוּלדת טבועה באדם. חוק ביטוח בריאות מכיר בחשיבות הגשמת הזכות להוֹרוּת שלא בדרך הטבע, במסגרת טיפולי הפריה חוץ-גופית. בהתאם לסל שירותי הבריאות שבחוק ביטוח בריאות, זכאי תושב ואזרח המדינה למימון טיפול רפואי של הפריה חוץ-גופית וטיפולים רפואיים אחרים ברמה סבירה, לשם מימוש זכותו להוֹרוּת עד שני ילדים לזוג.
חוק ביטוח בריאות מעניק למבוטח זכות למימון מלוא טיפולי ההפריה החוץ-גופית, בגופו הוא ובגופה של בת זוגו, בהתאם להתוויה ההולמת את מחלת העקרות ממנה סובל המבוטח. חזקת השותפות בהוֹרוּת נגזרת ממהות הזכות להוֹרוּת והיקפה, לרבות בשלב של טרום הוֹרוּת. חזקה זו מבטאת את המודעות החברתית לסיכויים שבטיפולי ההפריה ותוצאותיהם בשמירת התא המשפחתי וביסוסו. לאור מחויבות בני הזוג להליך ההפריה מכוח חזקת השותפות ומימוש זכותם להוֹרוּת ונוכח סוג הטיפול הרפואי ומהותו, יש לראות את הליך ההפריה החוץ גופית ככולל את הטיפולים הנעשים בגופם של שני בני הזוג, כאחד עד למצב תקין של טרום הוֹרוּת.
הסובל מעקרות זכאי לטיפול הרפואי המלא במחלת העקרות על הפרוצדורות הרפואיות הכרוכות בטיפול בגופו ובגוף בן או בת הזוג, וקופת החולים חייבת בנתינתו למבוטח שהוא תושב ישראל וחבר הקופה, כנדרש בחוק ביטוח בריאות. בי"ד ציין, כי דרישת ה"תושבות" בחוק ביטוח בריאות הינה תנאי מוקדם לזכאות אדם לשירותי בריאות על-פי החוק ובמסגרתו. התמלא תנאי "התושבות" בלוקה בעקרות והוא עונה על דרישות החוק בכללותן, קמה זכותו למימון טיפולי הפריה במלואם על-פי ההתוויה שבחוק. משנמצא המבוטח זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, מתייתרת מאליה דרישת "התושבות" של בן הזוג, ולענייננו – אשת המבוטח, ותנאי "התושבות" כלפי אשת המבוטח הופך להיות חסר נפקות עניינית. זאת, מן הטעם שמימון טיפולי ההפריה בגוף האישה הינו חלק בלתי נפרד מזכות הבעל – המבוטח כדין, למימון אותם טיפולים.