חג פורים בפתח ואני מחפש דרך להעביר מסר לצוררי ישראל בכל הדורות. זה הזמן לכתוב מכתב להמן. אך מתברר שהמן נתלה על העץ ואין לו זכר. זה הרי גורלם של כל צוררי עם ישראל לאורך כל הדורות. אך נודע לי שויזתא הקטן הצליח להסתתר ולהימלט מעץ התלייה, והוא עדיין סובב בכל מיני כוכים וחפירות, ולאחר שנודע לו על ארגוני יהודים שקמו לצוד נאצים, הוא חושש שהארגונים האלה מחפשים גם אותו. בלית ברירה החלטתי לכתוב מכתב לוויזתא, ואני מניח שהוא מנוי על המשרד להפצת קטעי עיתונות, ומכתבי יגיע בוודאי אליו. הנה מכתבי החגיגי לוויזתא האגגי:
לויזתא,
שלום.
השמוּעה אומרת, ויזתא, שכל בני המן נתלו, אך אתה הצלחת לחמוק מביצוע גזר הדין בגלל גילך הצעיר, ואתה עדיין מסתתר בזהות בדויה במקום כלשהו. אני מניח ש"מכון שמעון ויזנטל" בוודאי בעקבותיך. אתה ודאי עוקב אחר כל מידע ממדינת היהודים, לכן הגיעה השעה לחשבון נפש ולדו-שיחַ.
אתה באמת לא אשם שנולדת להמן הרשע, אך מן המדרש למדנו שאתה שותף לפשעיו. יש לנו בעיה גם עם אבי שושלת היוחסין שלך, אגג העמלקי. קראנו ולמדנו ששאול לא מילא את מצוות שמואל הנביא ולא הרג את אגג מלך עמלק, ומן הבן שנולד לאגג צמחה השושלת המשפחתית שלכם. לא פלא שאביך אכן נקרא במגילה "המן האגגי".
דַע לךָ וַיזתא: חשבון קשה יש לנו עִם צוררי ישראל בכל הדורות, שמֵררו את חיינו, וכבר אמרו במדרש "אין אתה מוצא ימים קשים שהיו לישראל באפלה ויושבים בחושך וצרה, כאותם ימים שהיו בימי המן" (מדרש שוחר טוב כ"ב, ז). אביך המן שִכְלל את האנטישמיות של קודמיו שרדפו את בני עמנו. וכך אמר המן: "שוטה היה פרעה שאמר 'כל הבן היילוד' (שמות כ, כ"ב), אלא: 'להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים' " (מדרש שוחר טוב ב, ד). המן אביך לא ראה תועלת בטקטיקה הדרגתית לחסל את הבנים בלבד, כפי שעשה זאת פרעה. הוא היה מחלוצי הפתרון הסופי, וממנו למדו נוגשים ומתכנני ג'נוסייד במהלך הדורות. לכן פסק אביך בצורה נחרצת: "לאַבֵּד את כל היהודים". היה לאביך תלמיד טוב במאה העשרים:
אדולף היטלר. על עבירה כזאת, ויזתא, אין התיישנות. אתה ואחיך הייתם הסייענים של אביכם למעשי ההשמדה.
מנגנון הרשע
מתברר שהנאצים אכן למדו את תקנון הגזל והרצח, מאביך שעשה זאת עם הגיעו לשליטה בחצר המלך. הנאצים, תחת שלטון היטלר, בזזו את אוצרות היהודים, את יצירות האמנות שלהם, את בתיהם ואת בתי המסחר שלהם. היה להם ממי ללמוד איך להקים את מנגנון הרשע. על הפסוק "גידל המלך אחשוורוש את המן" (אסתר ג, א) נאמר במדרש: "המן לקח את אוצרות מלכי יהודה, וכיוון שראה המלך את עָשרוֹ, ועשֶׂרת בניו לפניו שָרים, עמד וגידלוֹ" (אסתר רבה ז, ה). אתה ויזתא לא תוכל לחמוק מאחריות: אביך בזז את אוצרות היהודים, אתה ואחיך שׂמַחתֶם על הביזה הזאת,
עמדתם ושַרתם לפני אביכם. אביכם הקים מנגנון השמדה לעם היהודי, ואתם החלטתם להקים למנגנון זה מקהלת זֶמֶר. ויזתא, אין מחילה על כך.
ויזתא, אביך חישב את הזמנים כדי לפגוע בעם ישראל. וממנו למדו צוררי ישראל בכל הדורות. בזכרונות ניצולי השואה אנו קוראים שהנאצים התעללו בהם בחגי ישראל, והיו שָׂמִים את סיר המרק בצריפי האסירים במחנות דווקא ביום הכיפורים, להעמידם בניסיון קשה ברעב ובצמא שבּוֹ התענו. אך האסירים היהודיים שמרו על צלם אדם ולא נגעו בסיר המרק... אביך חישב לגזור גזירה באֲדָר, לא במקרה. אומר המדרש: "כיוון שנפל פור בחודש אדר, שׂמח (המן) שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור ביֶרַח שמֵת בו מֹשה. ולא היה יודע, שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד" (מגילה י"ג ע"ב). ואכן המועד לא הֵרע לישראל, וזכות מֹשה עמדה ליהודים.
לא שכחנו
ויזתא, לא שכחנו שהנאצים למדו מאביך לחוקק חוקים נגד היהודים ולהפיץ איגרות נגדם (חוקי נירנברג, החלטות ועידת ואנזֶה). על אביך קראנו: "ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים... ושללם לָבוֹז. פַּתשגן הכתב להינתן דָת בכל מדינה ומדינה" (מגילת אסתר ג, י"ג). [דת= חוק, בשפה הארמית].
ועל כך אומר המדרש: "כָּתבו איגרות וחָתמו... ובשעה שנֶחתמו אותן איגרות וניתנו בידי המן, ויבוא שׂמח הוא וכל בני חבורתו" (אסתר רבה ז, י"ז). הם זממו רצח וגם עָלצוּ ודָצוּ.
גם את הכנת עצי התלייה שעשה אביך לא שכחנו, והנאצים למדו ממנו ורתמו את אמצעי הטכנולוגיה להשמדת היהודים. אביך ואמך הסתפקו בהבאת נגרים ואומנים להכין את עצי התלייה ליהודים: "ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו, אם נמצא חן נייעץ לך מה נעשׂה למרדכי היהודי... תלייה גדולה נעשׂה לו, ועל שער ביתוֹ דמוֹ יישפֵךְ. הוא יהיה תלוי על העץ וכל היהודים אוהביו וידידיו יראו" (תרגום אסתר ה, יד).
אביך הפך סמל לדורות, ואנו שחפצי חיים אנחנו, נזכור את אשר עשה לנו עמלק וגם את אשר ביקש לעשות לנו הצאצא שלו, המן האגגי. ולימדונו חכמינו במדרש: "לא בא המן, אלא זֵכֵר לדורות" (מכילתא בשלח ה, ב).
וַיזתא, גם אתה היית בעינינו לסמל. אתה בנו של הצורר המן. וכפי שציידי הנאצים רדפו את הצוררים בכל מקום שהם, גם אותךָ ויזתא נדוּן על פשעיך ופשעי אביךָ. ויזתא, ברגע שמכתבי יגיע אליך, תדע שאנו בעקבותיך. החשבון עם האגגים צוררי ישראל בכל דור לא תם. ובכל פעם שתשמע שאנו חוגגים בפורים, זְכור תמיד שאביך נתלה על העץ שהכין למרדכי, ובכל שנה ושנה אנו חוגגים את הצלת עמנו מצַו "הפתרון הסופי" שכתב לנו אביך המן, אנו מרימים כוסית יין, וקוראים:
עם ישראל חי.
