אילו הגיעו חייזרים לכדור-הארץ, ורצו להבין מה קורה אצל בני-האדם, יכלו, בין השאר, לשבת ולקרוא ספרות יפה, וכך ללמוד לא מעט על הטבע האנושי. אבל כדי להבין את השורה התחתונה ומה באמת קורה כאן - כדי ללמוד כיצד אנו למעשה מתפקדים כחברה - היה עליהם לשים את ידם גם על תקציבי המדינות, ואולי, במיוחד, על שנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרופ' רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, הוא, במובן מסוים, מנהל סניף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של התא. במעבדה שלו ישנם חוקרים מכמה וכמה תחומים - פיסיקה, ביולוגיה, זואולוגיה, ביוכימיה ומתמטיקה שימושית. בשיתוף עם החוקרים וולפרם ליברמייסטר ויורג ברנהרד מאוניברסיטת גריפסוולד ומהשָריטֶה שבברלין, פיתחו הוא וחברי מעבדתו - ד"ר אלעד נור, דן דוידי ואבי פלמהולץ - שיטה המציגה בצורה ברורה ואינטואיטיבית את חלוקת המשאבים של התא. "אנחנו מוצאים שכאשר ישנה ויזואליזציה טובה, אנחנו, כמדענים, יכולים להבין דברים טוב יותר", אומר פרופ' מילוא, "וגם לקבל איזושהי אינטואיציה, שהיא דבר חשוב מאוד בעינינו".
השיטה מציגה באופן חזותי כיצד החלבונים - שהם "השחקנים הראשיים", לדברי פרופ' מילוא - מחולקים בתוך התא, ומבוססת על ריבוע המחולק למצולעים. כל מצולע כזה הוא סוג של חלבון אשר תופס את החלק היחסי שלו בריבוע התא, וגודלו מסמן כמה משאבים מוקצים לאותו חלבון. אפשר לבחון את חלוקת המשאבים במישורים שונים, החל מהאפשרות לראות את שמו של כל חלבון יחיד ולהבין מה תפקידו, וכלה ביכולת להבין כמה משאבים מוקצים לפעילויות רב-אנזימתיות כמו מטבוליזם, תהליכיים תאיים ועיבוד של מידע גנטי (המעבר מדנ"א לחלבונים), ואיך כל החלבונים האלה פועלים ביחד.
