כשמדברים על "לחיות עם הזמן" כלומר עם פרשת השבוע ועם המועדים, כל אחד בזמנו, כפי שמנסה לעשות הטור הזה מדי שבוע, חז"ל העמידו לנו דוגמה מצוינת לרעיון הזה כאשר קבעו לנו את קריאת פרשת "זכור" בשבת שלפני פורים. כי כידוע, את פורים חוגגים לזכר נס ההצלה מגזרת המן שהיה מזרע עמלק וביקש (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד... לכן, בשבת שלפני פורים אנחנו קוראים את פרשת (דברים כ"ה): (יז) זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יש כמה עניינים שהתורה מצווה לזכור; בסידורים שונים הם גם כתובים אחרי תפילת שחרית ויהודים נוהגים לקרוא אותם. לא בכל הסידורים מנויים כל העניינים שהתורה מצווה לזכור, אבל לכל הדעות המצווה לזכור אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק תקפה בכל יום.
נבואה שהוצרכה לדורות
מן הראוי להזכיר כאן כי נס פורים אירע אחרי חורבן בית המקדש הראשון ולפני בניית בית המקדש השני. באותם ימים עדיין לא נחתם התנ"ך אבל הכיוון כבר היה ברור לחכמים. והכלל היה (מגילה יד/א): נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה. והנה בשנה שלאחר הנס עלתה השאלה כיצד לחגוג את היום בו אירע נס ההצלה (מגילה ז/א): שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות" שלחו לה: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות" שלחה להם: "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס". בהמשך מובאת גירסה נוספת למה שאירע, אסתר ביקשה: כתבוני לדורות. בגירסה הקודמת, מסביר ה"פני יהושע" אפשר גם שיספרו בעל פה. ענו לה החכמים שאינם מוצאים בתורה רמז שמאפשר את הכנסת המגילה לכתבי הקודש. עד שהאיר ה' את עיניהם כך שמצאו לו מקרא כתוב בתורה.
מחזוריות קבועה
ראיתי בשם אחד החכמים שמסביר כי המחלוקת בין אסתר לחכמים הייתה בשאלה אם אכן סיפור המגילה הוא בגדר נבואה שהוצרכה לדורות (כי היא הייתה נביאה והם לא). כלומר, האם גם בעתיד צפויות גזרות שמד על עם ישראל. שאם לא, הרי הסיפור הזה עלול רק להרגיז את הגויים וזה לא מועיל. אבל אם כן, הרי שמסיפור הנס של פורים יוכלו היהודים לשאוב עידוד וביטחון בה' שיעשה לנו נס כמו בימי מרדכי ואסתר. והנה, אחרי שהוכרעה המחלוקת, מצאנו בתלמוד ירושלמי וכך נקבע להלכה ברמב"ם (הלכות מגילה ב, יח): כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר; הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. לכאורה, מן הקצה אל הקצה; קודם לא רוצים להכניס את המגילה לתנ"ך ואחר כך קובעים שהיא נצחית. מסתבר שחכמינו הבינו שסיפור המגילה הוא נצחי, חוזר על עצמו שוב ושוב.
בכוחו של משה
אז השבת הזאת היא "שבת זכור" אבל לפני כן קוראים את פרשת השבוע תצווה (שמות כז): (כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. נזכיר בקצרה כי תְּצַוֶּה מתפרש מלשון צֶוֶת, תְּצַוֶּת את בני ישראל, תהפוך אותם לצוות אחד עם הקב"ה. הדיבור הוא אל משה, אבל, באופן חריג לגמרי, שמו של משה לא נזכר בפרשת השבוע. גם כדי להורות שמדובר במי שממלא את תפקידו של משה בכל דור. במגילת אסתר זה היה מרדכי וגם בכל דור יש יהודי אחד משכמו ומעלה שתפקידו לצוות את בני ישראל. ורק הוא בכוחו להילחם עם עמלק ולנצח. בדיוק כמו במלחמת עמלק הראשונה, שלא כל אחד היה כשיר למלחמה (שמות יז): (ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים, בְּיָדִי. את המלחמה הזאת יכולים לנהל רק אנשים שמסורים לגמרי למשה ולדרכו.
עמלק בתחפושת
כי הבעיה עם עמלק היא שלפעמים הוא מופיע בתחפושת. לא תמיד מדובר בהמן או בצאצא שלו, היטלר ימ"ש, שרצו והכריזו שזה מה שהם רוצים, לְהַשְׁמִיד לַהֲרג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים. וכאשר עמלק מתחפש, הוא יכול גם לעטות על עצמו מסכה של אוהב ישראל. במקרה כזה קל מאוד להתפתות כי לא מבחינים במה ובמי שמאחורי המסכה. עם זאת, אדם שדבק באמת - משה אמת ותורתו אמת - זוכה לחיסון מסוים מפני הפיתוי של המסכה. במלים אחרות, המטרה של עמלק ימ"ש היא השמדה של עם ישראל, ולא ניכנס כעת לסיבות שלו. המן והיטלר ניסו לעשות זאת כאויבים מוצהרים ויש כאלה שמנסים להשיג את אותה מטרה בתחפושת של אוהבים, בטענה שהם דואגים לעתיד או למוסריות שלנו. הגיע הזמן שנבין כי זה מה שעומד בפנינו ושעלינו להתגונן מפני האוהבים לכאורה.
נס המלובש בטבע
אז כשנקרא בתורה את פרשת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, נזכור שעמלק הוא היחיד מכל שונאי ישראל ששרד ושורד עד היום. מבחינה רעיונית כמובן, כי מבחינה תורשתית אין שום זיהוי לרשע הזה. הוא יכול לחיות ולפעול בפרס, בגרמניה או באמריקה. ואפילו בארץ ישראל הוא יכול להופיע ולהתבטא. וכאשר נשמע את מגילת אסתר, נזכור כי הקב"ה שומר עלינו תמיד, היום כמו אז, רק שלא תמיד אנחנו מצליחים לזהות את המהלכים שהוא עושה לטובתנו. והאמת ניתנת להיאמר, כי מי שבשנים האחרונות אינו מזהה את השמירה המיוחדת והפלאית שהקב"ה שומר עלינו, זה רק מכיוון שאינו טורח להתבונן. שהרי איזה הסבר אפשר לתת לשפיכות הדמים המתגברת והולכת במדינות הסובבות אותנו, מלבד התגשמות נבואת הגאולה (ישעיהו יט): (ב) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם, וְנִלְחֲמוּ אִישׁ-בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עִיר בְּעִיר, מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה?
זיהוי נכון
אז נכון, אפשר לתת כל מיני הסברים מלומדים ואולי יש מי שנותנים, אבל אחרי שהנביא הודיע לנו שזה מה שהקב"ה יחולל לטובתנו, צריכים לדעת שזו התגשמות של אותה נבואה. אומנם על-אודות נבואות הגאולה בכלל אומר הרמב"ם (הלכות מלכים יב, ב): ...לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו... אבל כאשר הדברים הווים מול עינינו, מן הראוי שנדע כי אלו הם הדברים. או מה שצופה הנביא יחזקאל (פרק לח) לאלה שיעזו לאסור עלינו מלחמה בניסיון לכבוש את ארץ ישראל: ...חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. אז נכון, לא מדובר בניסים גלויים כמו ביציאת מצרים, אבל הרי גם בפורים הנס היה מוסווה במהלכים טבעיים. רק שאסתר זיהתה היטב שמדובר בנס שחולל הקב"ה ושהיא הייתה רק השליחה של ההשגחה העליונה. והיא זכתה לכך בזכות המסירות נפש שלה על הצלת עם ישראל, כאשר אמרה (פרק ד): וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.
להתכונן לגאולה
ואצלנו ממשיכים בתעמולת בחירות סוערת; מנהלים ויכוחים בכל מיני עניינים חשובים לכאורה וחשובים פחות ורק בעניינים המהותיים לא נוגעים. כי עוד לא ראיתי למשל קול קורא שמכריז: "מכיוון שלפי כל הסימנים אנחנו עומדים על סף הגאולה האמיתית והשלמה, מן הראוי שנתכונן, שנכשיר את עצמנו לקבלת פני משיח. ואת זה הרי עושים בדרך שהיא הפוכה לגמרי ממה שרואים במערכת הבחירות, את זה עושים בדרך של הגברה וטיפוח של אהבת ישראל. זה בענייני פנים, שהם החשובים באמת. ואגב, אם מישהו שמע איזושהי התייחסות בתעמולת הבחירות למצב האין חינוך אצלנו, בבקשה לעדכן אותי, כי אני - עד עכשיו לא שמעתי מילה בנושא וזה חסר לי מאד. והאמת העצובה היא, שכל עוד על זה לא מדברים, אין שום תועלת או תקווה באיזשהו דיבור או רעיון.
לטפח את הזהות הלאומית
כי מה יועילו החכמים בכך שיפתרו את בעיה א' או ב' או ג' אם בעוד כמה שנים הילדים והנכדים שלהם לא יבינו מה הם עושים פה ומדוע עליהם להמשיך לחיות דווקא בארץ ישראל? והרי זה קורה כבר היום ובהיקפים מבהילים. אלא מה - סומכים על האנטישמיות שתדחף את היהודים הביתה, לארץ ישראל - אבל הרי האנטישמים, צאצאי עמלק, אינם רוצים את היהודים, לא אצלם ולא בשום מקום אחר. גם לא בארץ ישראל שאותה הם מייעדים לעם שאותו המציאו אוטו אנטישמים. סתם העליתי השערה כי אני לא באמת יודע מה חושבים אלה שמדברים הרבה על נושאים טכניים ונמנעים לגמרי או חלקית מדיבורים בנושאים מהותיים. אבל מה שברור לי הוא שבלי טיפול שורש, בלי לחולל שינויים מהותיים, בלי לטפח באופן מודע ועקבי את הזהות היהודית, אין הרבה תועלת בפתרונות לבעיות טכניות.
עם אחד ומיוחד
עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שבין תועמלני הבחירות, כלומר המועמדים וראשי המפלגות כמו גם בין היחצנים שלהם, יש מי שכוונותיו טובות ויש מי שכוונותיו הפוכות. יש מי שאיכפת לו באמת עם ישראל וארץ ישראל ויש אפילו מי שאיכפת לו תורת ישראל, אבל מצד שני יש מי שלא רק שלא איכפת לו מהמושגים הנ"ל, נראה שאיכפת לו מאוד להתנתק מהם. ובימים אלה של לקראת פורים, כדאי להזכיר לכולנו את דברי המן (אסתר ג): יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. גם אז היו יהודים שהיו גאים ביהדותם והיו יהודים שהתנערו ממנה. להמן זה לא שינה דבר, את כולם הוא רצה להשמיד. גם את הלקח הזה עלינו לקחת ממגילת אסתר. שלא לדבר על מה שהזכרנו לעיל, שצריכים לדעת שהקב"ה שומר עלינו שמירה מעולה והתפקיד שלנו הוא רק לטפח ולהגביר את אהבת עם ישראל וארץ ישראל.
