X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
לקראת פורים, כדאי להזכיר לכולנו את דברי המן: יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. גם אז היו יהודים שהיו גאים ביהדותם והיו יהודים שהתנערו ממנה. להמן זה לא שינה דבר, את כולם הוא רצה להשמיד
▪  ▪  ▪
בובת המן הרשע [צילום: יח"צ]

כשמדברים על "לחיות עם הזמן" כלומר עם פרשת השבוע ועם המועדים, כל אחד בזמנו, כפי שמנסה לעשות הטור הזה מדי שבוע, חז"ל העמידו לנו דוגמה מצוינת לרעיון הזה כאשר קבעו לנו את קריאת פרשת "זכור" בשבת שלפני פורים. כי כידוע, את פורים חוגגים לזכר נס ההצלה מגזרת המן שהיה מזרע עמלק וביקש (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד... לכן, בשבת שלפני פורים אנחנו קוראים את פרשת (דברים כ"ה): (יז) זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יש כמה עניינים שהתורה מצווה לזכור; בסידורים שונים הם גם כתובים אחרי תפילת שחרית ויהודים נוהגים לקרוא אותם. לא בכל הסידורים מנויים כל העניינים שהתורה מצווה לזכור, אבל לכל הדעות המצווה לזכור אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק תקפה בכל יום.
נבואה שהוצרכה לדורות
מן הראוי להזכיר כאן כי נס פורים אירע אחרי חורבן בית המקדש הראשון ולפני בניית בית המקדש השני. באותם ימים עדיין לא נחתם התנ"ך אבל הכיוון כבר היה ברור לחכמים. והכלל היה (מגילה יד/א): נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה. והנה בשנה שלאחר הנס עלתה השאלה כיצד לחגוג את היום בו אירע נס ההצלה (מגילה ז/א): שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות" שלחו לה: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות" שלחה להם: "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס". בהמשך מובאת גירסה נוספת למה שאירע, אסתר ביקשה: כתבוני לדורות. בגירסה הקודמת, מסביר ה"פני יהושע" אפשר גם שיספרו בעל פה. ענו לה החכמים שאינם מוצאים בתורה רמז שמאפשר את הכנסת המגילה לכתבי הקודש. עד שהאיר ה' את עיניהם כך שמצאו לו מקרא כתוב בתורה.
מחזוריות קבועה
ראיתי בשם אחד החכמים שמסביר כי המחלוקת בין אסתר לחכמים הייתה בשאלה אם אכן סיפור המגילה הוא בגדר נבואה שהוצרכה לדורות (כי היא הייתה נביאה והם לא). כלומר, האם גם בעתיד צפויות גזרות שמד על עם ישראל. שאם לא, הרי הסיפור הזה עלול רק להרגיז את הגויים וזה לא מועיל. אבל אם כן, הרי שמסיפור הנס של פורים יוכלו היהודים לשאוב עידוד וביטחון בה' שיעשה לנו נס כמו בימי מרדכי ואסתר. והנה, אחרי שהוכרעה המחלוקת, מצאנו בתלמוד ירושלמי וכך נקבע להלכה ברמב"ם (הלכות מגילה ב, יח): כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר; הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. לכאורה, מן הקצה אל הקצה; קודם לא רוצים להכניס את המגילה לתנ"ך ואחר כך קובעים שהיא נצחית. מסתבר שחכמינו הבינו שסיפור המגילה הוא נצחי, חוזר על עצמו שוב ושוב.
בכוחו של משה
אז השבת הזאת היא "שבת זכור" אבל לפני כן קוראים את פרשת השבוע תצווה (שמות כז): (כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. נזכיר בקצרה כי תְּצַוֶּה מתפרש מלשון צֶוֶת, תְּצַוֶּת את בני ישראל, תהפוך אותם לצוות אחד עם הקב"ה. הדיבור הוא אל משה, אבל, באופן חריג לגמרי, שמו של משה לא נזכר בפרשת השבוע. גם כדי להורות שמדובר במי שממלא את תפקידו של משה בכל דור. במגילת אסתר זה היה מרדכי וגם בכל דור יש יהודי אחד משכמו ומעלה שתפקידו לצוות את בני ישראל. ורק הוא בכוחו להילחם עם עמלק ולנצח. בדיוק כמו במלחמת עמלק הראשונה, שלא כל אחד היה כשיר למלחמה (שמות יז): (ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים, בְּיָדִי. את המלחמה הזאת יכולים לנהל רק אנשים שמסורים לגמרי למשה ולדרכו.
עמלק בתחפושת
כי הבעיה עם עמלק היא שלפעמים הוא מופיע בתחפושת. לא תמיד מדובר בהמן או בצאצא שלו, היטלר ימ"ש, שרצו והכריזו שזה מה שהם רוצים, לְהַשְׁמִיד לַהֲרג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים. וכאשר עמלק מתחפש, הוא יכול גם לעטות על עצמו מסכה של אוהב ישראל. במקרה כזה קל מאוד להתפתות כי לא מבחינים במה ובמי שמאחורי המסכה. עם זאת, אדם שדבק באמת - משה אמת ותורתו אמת - זוכה לחיסון מסוים מפני הפיתוי של המסכה. במלים אחרות, המטרה של עמלק ימ"ש היא השמדה של עם ישראל, ולא ניכנס כעת לסיבות שלו. המן והיטלר ניסו לעשות זאת כאויבים מוצהרים ויש כאלה שמנסים להשיג את אותה מטרה בתחפושת של אוהבים, בטענה שהם דואגים לעתיד או למוסריות שלנו. הגיע הזמן שנבין כי זה מה שעומד בפנינו ושעלינו להתגונן מפני האוהבים לכאורה.
נס המלובש בטבע
אז כשנקרא בתורה את פרשת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, נזכור שעמלק הוא היחיד מכל שונאי ישראל ששרד ושורד עד היום. מבחינה רעיונית כמובן, כי מבחינה תורשתית אין שום זיהוי לרשע הזה. הוא יכול לחיות ולפעול בפרס, בגרמניה או באמריקה. ואפילו בארץ ישראל הוא יכול להופיע ולהתבטא. וכאשר נשמע את מגילת אסתר, נזכור כי הקב"ה שומר עלינו תמיד, היום כמו אז, רק שלא תמיד אנחנו מצליחים לזהות את המהלכים שהוא עושה לטובתנו. והאמת ניתנת להיאמר, כי מי שבשנים האחרונות אינו מזהה את השמירה המיוחדת והפלאית שהקב"ה שומר עלינו, זה רק מכיוון שאינו טורח להתבונן. שהרי איזה הסבר אפשר לתת לשפיכות הדמים המתגברת והולכת במדינות הסובבות אותנו, מלבד התגשמות נבואת הגאולה (ישעיהו יט): (ב) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם, וְנִלְחֲמוּ אִישׁ-בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עִיר בְּעִיר, מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה?
זיהוי נכון
אז נכון, אפשר לתת כל מיני הסברים מלומדים ואולי יש מי שנותנים, אבל אחרי שהנביא הודיע לנו שזה מה שהקב"ה יחולל לטובתנו, צריכים לדעת שזו התגשמות של אותה נבואה. אומנם על-אודות נבואות הגאולה בכלל אומר הרמב"ם (הלכות מלכים יב, ב): ...לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו... אבל כאשר הדברים הווים מול עינינו, מן הראוי שנדע כי אלו הם הדברים. או מה שצופה הנביא יחזקאל (פרק לח) לאלה שיעזו לאסור עלינו מלחמה בניסיון לכבוש את ארץ ישראל: ...חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. אז נכון, לא מדובר בניסים גלויים כמו ביציאת מצרים, אבל הרי גם בפורים הנס היה מוסווה במהלכים טבעיים. רק שאסתר זיהתה היטב שמדובר בנס שחולל הקב"ה ושהיא הייתה רק השליחה של ההשגחה העליונה. והיא זכתה לכך בזכות המסירות נפש שלה על הצלת עם ישראל, כאשר אמרה (פרק ד): וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.
להתכונן לגאולה
ואצלנו ממשיכים בתעמולת בחירות סוערת; מנהלים ויכוחים בכל מיני עניינים חשובים לכאורה וחשובים פחות ורק בעניינים המהותיים לא נוגעים. כי עוד לא ראיתי למשל קול קורא שמכריז: "מכיוון שלפי כל הסימנים אנחנו עומדים על סף הגאולה האמיתית והשלמה, מן הראוי שנתכונן, שנכשיר את עצמנו לקבלת פני משיח. ואת זה הרי עושים בדרך שהיא הפוכה לגמרי ממה שרואים במערכת הבחירות, את זה עושים בדרך של הגברה וטיפוח של אהבת ישראל. זה בענייני פנים, שהם החשובים באמת. ואגב, אם מישהו שמע איזושהי התייחסות בתעמולת הבחירות למצב האין חינוך אצלנו, בבקשה לעדכן אותי, כי אני - עד עכשיו לא שמעתי מילה בנושא וזה חסר לי מאד. והאמת העצובה היא, שכל עוד על זה לא מדברים, אין שום תועלת או תקווה באיזשהו דיבור או רעיון.
לטפח את הזהות הלאומית
כי מה יועילו החכמים בכך שיפתרו את בעיה א' או ב' או ג' אם בעוד כמה שנים הילדים והנכדים שלהם לא יבינו מה הם עושים פה ומדוע עליהם להמשיך לחיות דווקא בארץ ישראל? והרי זה קורה כבר היום ובהיקפים מבהילים. אלא מה - סומכים על האנטישמיות שתדחף את היהודים הביתה, לארץ ישראל - אבל הרי האנטישמים, צאצאי עמלק, אינם רוצים את היהודים, לא אצלם ולא בשום מקום אחר. גם לא בארץ ישראל שאותה הם מייעדים לעם שאותו המציאו אוטו אנטישמים. סתם העליתי השערה כי אני לא באמת יודע מה חושבים אלה שמדברים הרבה על נושאים טכניים ונמנעים לגמרי או חלקית מדיבורים בנושאים מהותיים. אבל מה שברור לי הוא שבלי טיפול שורש, בלי לחולל שינויים מהותיים, בלי לטפח באופן מודע ועקבי את הזהות היהודית, אין הרבה תועלת בפתרונות לבעיות טכניות.
עם אחד ומיוחד
עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שבין תועמלני הבחירות, כלומר המועמדים וראשי המפלגות כמו גם בין היחצנים שלהם, יש מי שכוונותיו טובות ויש מי שכוונותיו הפוכות. יש מי שאיכפת לו באמת עם ישראל וארץ ישראל ויש אפילו מי שאיכפת לו תורת ישראל, אבל מצד שני יש מי שלא רק שלא איכפת לו מהמושגים הנ"ל, נראה שאיכפת לו מאוד להתנתק מהם. ובימים אלה של לקראת פורים, כדאי להזכיר לכולנו את דברי המן (אסתר ג): יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. גם אז היו יהודים שהיו גאים ביהדותם והיו יהודים שהתנערו ממנה. להמן זה לא שינה דבר, את כולם הוא רצה להשמיד. גם את הלקח הזה עלינו לקחת ממגילת אסתר. שלא לדבר על מה שהזכרנו לעיל, שצריכים לדעת שהקב"ה שומר עלינו שמירה מעולה והתפקיד שלנו הוא רק לטפח ולהגביר את אהבת עם ישראל וארץ ישראל.

תאריך:  01/03/2015   |   עודכן:  01/03/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות חגים ומועדים
שיפי חריטן
מאריזת התחפושת ניבטות עיניה של ילדה בת 6, במבט לא צנוע בעליל. כך אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו גדלים? כדאי שנתעורר, אנחנו כבר מאחרים
יצחק מאיר
אחשוורוש הקדים בחמש מאות שנה את אוגוסטוס הקיסר הרומי שהעלה את'panem et circenses' לחם וקרקסאות, או לחם ושעשועים בכלל, לדרגה של אסטרטגיה פוליטית, המאלחשת את הרגישות המוסרית של המוני העם באמצעות אינפוזיה לתוך העורקים של מנות בידור המוני והמשכיחות ממנו אפילו את תחושת הזמן
שלמה בן-חור
מספר כללי זהב לאיפור נכון ובטוח של הילדים בחג פורים
נעמה בן-דוד-טרבלסי
אוזן המן, המתוק הנבחר בפורים, יש המתמוגגים מהפריכות ויש שלא סובלים אותה, אבל איכשהו תמיד אוכלים עד שנגמרת החבילה    איך נבחר בחוכמה את "האוזן" האידיאלית ומהו המילוי המומלץ?
גלית יצחק-אוגנוב
אחוה השיק אוזני המן לרגל פורים במילוי ממרח חלוה המכיל 50% טחינה גולמית דלת נתרן    מחיר: 15-9.90 שקלים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il