עוד לפני שיתפרסם דוח המבקר אודות "משבר" הדיור, אפשר היה לומר מה יהיה בו. עכשיו משנתפרסם, אפשר לומר שאין בו שום חדש: האשמה חמורה כלפי כל הממשלות שאינן של מפלגת העבודה בעליית מחירי-הדיור בישראל. המושג " אינן מפלגת העבודה" הוא מצומצם ביותר, ומתמצה באיש אחד בלבד.
בנימין נתניהו. ואותו, על-פי מאמר המשורר, צריך להעיף לעזאזל.
משבר הדיור מודגם בכך שבניהן ובנותיהן של ערי המסכנות שהוקמו בשנות ה-50' של המאה שעברה במימון יהודי אמריקה, בניהול מפלגת העבודה, ובתכנון סובייטי בקצה העולם כגון ירוחם, דימונה, ערד ושדרות, אינם יכולים לרכוש לעצמם בית או דירה באותם קצות העולם שהוריהם קיבלו בחינם. מודגם בכך שמחיר דירה בבאר-שבע הוא כיום כמו מחיר דירה בתל אביב לפני 20 שנה. שמחיר מגרש בלהבים, התנחלות מבודדת התקועה בין רהט ללקייה, ששום תל אביבי או ירושלמי המכבד את עצמו לא היה נתפס בה בסלפי ולו נשמתו תלויה בכך, הוא פי-10 משהיה לפני דור אחד. משבר הדיור מתבטא בכך שחדר בשכירות חודשית בתל אביב עולה 2000 ש"ח, ועל כל דירה שמתפנה צובאים עשרות צעירים שרוצים לשכור אותה.
זה משבר דיור? מה פתאום! זה גאות דיור. למי שאינו יודע, משבר דיור זהו המצב שבו בית נאה בשכונה יפה עומד למעצבה במשך חודשים רבים שעליו מתנוסס שלט "למכירה", ואיש אינו עוצר כדי לרשום מספר טלפון. משבר דיור הוא המצב שבו לאורך אותו רחוב עומדים עשרות בתים למכירה, ובקדמתם מוצבים עשרות שלטים הצועקים "למכירה", ואיש אינו מעלה בדעתו אפילו להתעניין. משבר דיור הוא המצב שבו מרכזי קניות הומים מאדם הופכים לעיי חרבות של עזובה, כיוון שכל השכונות שהללו נועדו לשרת - התרוקנו. משבר דיור הוא המצב שבו בתי ספר נסגרים מחוסר תלמידים, שעיריות קורסות כיוון שאין משלמי מיסים. זה משבר דיור. אמריקה 2008. דטרויט 2015. מודעות בפלאפון מחברות המציעות עסקה של נכס מניב באמריקה ב-50 אלף דולר - חמישית ממחיר מגרש בלהבים.
אז אין משבר דיור. יש חוסר מתאם בין מספר דורשי-הדיור לבין מספר יחידות-הדיור שנבנו. יש חוסר מתאם בין כמות הכסף שיש בידי האוכלוסייה ובידי הבנקים כהון להלוואות, לבין מספר יחידות-הדיור. ויש משבר דמוגרפי שאיש לא חזה, אלא חזה את היפוכו.
המאמינים בארץ ישראל - יתעשרו
משבר הדיור הוא משבר יהודי, בשל דמוגרפיה יהודית. שנים על גבי שנים אנו שומעים וקוראים את נבואות החורבן הדמוגרפי הממשמש ובא, שבו היהודים יהפכו למיעוט בארצם, שבעטיו על מדינת ישראל להתכנס לתוך הגבולות הצרים ביותר כדי להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. איש מדוגלי ההתכנסות לא התבונן בפלט הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצביע על מגמה קבועה של התרחבות הדמוגרפיה היהודית במספר לידות החי. אז הנה המספרים: ב-2002 היו 139,500 לידות שמתוכן 98 אלף יהודים וונספחיהם, ו-41 אלף ערבים. ב-2013 היו 171,444 לידות מתוכן 132,254 יהודים ונספחיהם ו-39 אלף ערבים - עלייה של 30 אחוז בילודה היהודית בתוך עשור. מדובר במגמה הפוכה לכל העולם המפותח, הפוכה לזו שבטורקיה, אירן, ומצרים. העשור שלפניו היה דומה מאוד. בהינתן ששטחה של מדינת ישראל לא התרחב ב-30 אחוז, אלא אף הצטמצם בשל הפלישה הערבית המתמשכת, בשל המגבלות הפוליטיות שהטילו על עצמן כל ממשלות ישראל, חוץ מבאותו עשור שבין 1977- 1987, הרי שאין מנוס מעליית מחירי-הדיור.
חזקה עלינו שמתכנני המשק אינם יודעים לקרוא דוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כי מהם דוחות עובדתיים לעומת קונספציות פוליטיות, אם לא הבל הבלים, הזיות חסרות פשר, אשליות של מוכי ירח? זוהי הסיבה שמתכנני המשק, אלה היושבים בוועדות, המקושרים למפלגות ההתכנסות, לא עשו את המתחייב מן הדמוגרפיה, והמשיכו לתכנן את ההתכנסות. את כל זה לא תקראו בדוח המבקר, שכל כולו פוליטיקה של רל"ב (רק לא ביבי).
אבל מה על ילדי הפליטים שיושבו בעל כורחם בקצות העולם של קרית-גת ירוחם-דימונה-לוד-מעלות-צפת? האם לא ראו הללו את הנולד ורכשו לעצמם אדמה כדי שבבוא היום, כשיהיו גדולים, יוכלו להמשיך ולהתגורר בחור שהפך פתאום למשאת נפש? מסתבר שלא. מאז שצמחו לי אזניים, אני שומע את הנהי והיבבות שאין מה לעשות בירוחם, ושומר נפשו המתגורר בדימונה, וטוב שאש"ף או חיזבאללה מפציצים את מעלות כיוון שבלאו הכי אין עבודה, אין בילויים, אין תוחלת ואין חיים אלא בתל אביב. ואם לא בתל אביב, אזי נשים ראש ונשובה מצרימה, סליחה, לאמריקה. שם כידוע אין משבר דיור, וכל הרוצה חורבה בדטרויט או בדרום שיקגו יכול לשים 500 דולר ולקנות בהקפה. 540 אלף בעלי זכות בחירה אכן נשרו מכאן ועברו אל ארצות האפשרויות הבלתי מוגבלות. שם, כידוע, כל עיר שדה מתברכת בפילהרמונית וזאפה ומשכן אומנויות הבמה ורפואה איכותית חינם אין כסף. אותו מיעוט מילדי הפליטים שהיו חכמים, והיו ציונים, דווקא רכשו לעצמם את החלקות, וכיום הם פתאום יושבים על מיליונים. מי שהאמין בארץ ישראל בשנות ה-30' של המאה שעברה - התעשר, ומי שהאמין בה בשנות ה-50' - התעשר, ומי שהשקיע בנגב בשנות ה-80' - התעשר, ומי שממשיך להאמין בה ובביטחון שעוד ועוד מיהודי העולם יעלו לארץ - יתעשר עוד יותר.
ממשלת ישראל סירבה לקבל משלוח של 15 אלף פועלי בניין סינים שלא הורשו, בפקודת ממשלת סין, לעבוד מעבר לקו הירוק. על-פי גרסת תקשורת-רל"ב, סירוב זה הוא ההוכחה הניצחת לכך שממשלת ישראל דוגלת בהעמקת משבר-הדיור. יתר על כן, חוסר הפועלים הסינים, הרומנים, הפולנים או האריתראים, הוא הגורם המגביל את התחלות הבנייה, הוא הגורם לעליית המחירים המסחררת בדימונה, ירוחם, באר-שבע ולהבים.
אבל מה על תל אביב, מקוננים התקשורתנים. האם נידונו הצעירים שרוצים להקים משפחה להיות מנודים מן העיר ללא הפסקה לטובת העשירים בלבד? כן, אומר
אלפרד אקירוב. אם המדינה רוצה לבנות לצעירים דיור מוזל, עליה להפשיר את כל השטחים הירוקים סביב למגלופוליס, ולמסור קרקעות במחיר מטרה של עשרת אלפים שקל לדירה. זוהי האמת, וכל דבר אחר שיספרו לכם הפוליטיקאים הוא שקר. כמו סארסל והבנליוס בפאריס, כמו הפרויקטים של שיקגו, הדיור המוזל מסביב לערים יהפוך לשכונות עוני, וגם זאת הפוליטיקאים לא יספרו לכם.
המשבר אמיתי אפוא אינו משבר הדיור אלא משבר הערכים. זהו משבר לאומי ומשבר פרטני.
משבר הערכים הלאומי הוא התייחסות לחלקי ארץ לא כבית לאומי אלא כקלפי מיקוח לפיוס הפולש הזר שהשתלט כבר עכשיו על 70 אחוזים מן השטח שעליו שולט הבג"ץ (כל מה שמערבה לירדן). המשבר מתאפיין ביבבות האינסופיות של הממסד אודות השקעת העם-היהודי ביהודה ושומרון. המשבר מתאפיין עוד בהצהרות דוגמת זו של
עדי מאירי בגלי צה"ל, תחנת הרדיו של צבא ההגנה לישראל, שאין היא מצטערת אם יהודי צרפת מעדיפים שלא לעלות לארץ ישראל, שכן "איש הישר בעיניו יעשה". המשבר מתאפיין בשקר הקבוע של כל מפלגה "חברתית" "מרכזית" המבטיחה כי תוכל להעניק פתרונות שווים לכל נפש, במרכז תל אביב וירושלים, אם רק תיבחר.
המשבר השני הוא פרטני, של שלילת העבודה. חברה שבה שכרם ויוקרתם של פקיד בבנק או מחלק תה בחברת החשמל, או חשב זוטר בבנק ישראל הוא גבוה משכרו של עובד בניין - היא מעוותת. חברה שבה פועל הוא שם נרדף לערבי ומקומו מעבר לקו הירוק (קצה-העולם החדש) היא חברה מקולקלת. חברה שבה שכרו של פועל בניין מסין גבוה פי-שניים מן השכר הממוצע במשק, כיוון שאיש מן המקומיים אינו מוכן לעבוד בבניין - יצאה מדעתה.
הבחירות הבאות עלינו לטובה הן הזדמנות להתגבר על שני המשברים גם יחד. בתחום הלאומי, ישראל היא אחת, מתל אביב ועד לירדן, ויש להחיל את החוק היהודי ואת תחום הבנייה היהודית על כל הארץ, בכל מקום שבג"ץ הוא ריבון. מחנה לאומי שייבחר ושלא ירחיב את תחום הבנייה היהודית לכל הארץ, אינו מחנה לאומי אלא משרת של מתכנני ההתכנסות. בתחום הפרטני יש להטיל איסור מוחלט על העסקת פועלים שאינם בעלי אזרחות ישראלית - לא בתל אביב, לא בלהבים ולא בעפרה. חזקה על הקבלנים שרוצים לבנות, הרבה ומהר, שיפתחו את ההכשרות, ישכללו את השיטות, ישקיעו בטכנולוגיות, ויטפחו את כוח האדם הדרוש כדי להמשיך ולבנות.
כל אותן מדינות באירופה שביססו את כלכלתן על גאסט-ארבייטר, עבודת זרים, מוצאות את עצמן בפני שוקת שבורה של אוכלוסייה מנוונת, פריון נמוך ועשרות מיליוני מהגרים המהווים סכנה מוחשית ומיידית. כדאי מאוד שנימנע מן העתיד הנוגה הזה, נשנס מתניים, ונתחיל לבנות את ארץ ישראל.
