שוק כרטיסי האשראי היה אמור לסבול בשנה האחרונה מהגברת הפיקוח והרגולציה. אלא שבפועל, השוק הלך וגדל, וגם אם בביזנס העיקרי של חברות כרטיסי האשראי המובילות - כאל, לאומי קארד וישראכרט יש הגבלות חדשות שמשפיעות על היקף הפעילות והרווח, הן יודעות טוב מאוד להפעיל את מנוע הצמיחה העיקרי שלהן - הלוואות (חוץ בנקאיות) לצרכנים. הן עושות שם רווחים נאים שהולכים וגדלים. אבל נתחיל בליבה - בכרטיסי האשראי עצמם, הנה הנתונים העיקריים ב-2014:
- 8.8 מיליון כרטיסי אשראי תקפים - נכון לסוף השנה היו בישראל 8.8 מיליון כרטיסי אשראי, מדובר בגידול נאה של חצי מיליון כרטיסים לעומת סוף שנת 2013.
- 1.7 מיליון כרטיסים לא פעילים - גידול של כ-13% ביחס לשנה שעברה. מדובר בכ-20% מכרטיסי האשראי בכלל וזה בזבוז כסף! מאוד סביר להניח שהתפתתם לאיזה מבצע שנראה לכם נהדר, ובמקביל הייתם צריכים לפעול דרך כרטיס האשראי של בית העסק/ החברה (בשיתוף עם חברת כרטיסי אשראי). אבל גם אם בהתחלה זה בחינם, בהמשך במקרים רבים זה עולה כסף - חסלו את הלא פעילים! אגב, לא פעילים אלו כרטיסים שאין בהם תנועה במשך 3 חודשים.
- 500 מיליון שקל - סך העמלות (שקשורות להפקת הכרטיס) שגבו חברות כרטיסי האשראי ממחזיקי הכרטיסים, חלק משמעותי מאוד הוא דמי הכרטיס.
- 2/3 בידי הבנקים - הבנקים עדיין שולטים בהפקת כרטיסי אשראי. שני שלישים מהכרטיסים הם כרטיסים בנקאיים. מדובר בעצם על הנפקת כרטיס אשראי במסגרת שיתוף פעולה בין הבנק לבין חברת כרטיסי האשראי. הכרטיסים האלו תלויים בלקוח עצמו, המסגרת של הכרטיס תלויה בבנק ובאישורו, וכל ההתקשרות (כמעט) נעשית דרך הבנק. ובכלל, הבנק לרוב הוא גם בעל שליטה או בעל אחזקה מהותית בחברת כרטיסי האשראי. נו, מתי באמת יפרידו לחלוטין את כרטיסי האשראי מהבנקים - אז תגיע התחרות האמיתית.
- 3.6 מיליארד שקל של עמלות כוללות - סיכום הדוחות של חברות כרטיסי האשראי מראה שהיקף העמלות (תפעול ומימון) שגבו חברות כרטיסי האשראי מגיע ל-3.6 מיליארד שקל. רוב הסכום מגיע מהחנויות/ בתי העסק - כ-2.2 מיליארד שקל, והיתרה (שגם היא גבוהה) מגיעה מהצרכנים - 1.4 מיליארד שקל.
- 6.4 מיליארד שקל - הלוואות שנתנו חברות כרטיסי האשראי. חברות כרטיסי האשראי כבר מזמן לא פועלות רק בשוק כרטיסי האשראי. החברות האלו החלו בשנים האחרונות לפעול בשוק ההלוואות, והן עושות חייל. הן גדלות משנה לשנה בקצב מרשים; בתחילת הדרך זה היה עשרות אחוזים רבים (הצמיחה במספרים קטנים גבוה מאוד), אבל גם עכשיו זה קצב פנטסטי - כמעט 30% בשנה. החברות האלו כבר מהוות תחלופה משמעותית לבנקים. הבעיה - הריבית שלהם בשמיים!.
- 10.8% - זו הריבית השנתית ממוצעת שגובה כאל בגין הלוואות שסיפקה ללקוחות. החברות האחרות לאומי קארד וישראכרט לא נמצאות הרבה מאחור. בממוצע גובות החברות האלו ריבית של 8.4% על ההלוואות שניתנו במהלך 2014. מדובר בריבית מטרפת, ולהם זה עולה גרושים -הריבית הלכה וירדה במהלך 2014, ובממוצע עמדה הריבית על ההלוואות שלהן (לבנקים) על מתחת ל-1% (ואפילו פחות). כל ההפרש (פחות או יותר) הוא רווח של חברות כרטיסי האשראי.
- 440 מיליון שקל-הכנסות הריבית של כל חברות כרטיסי האשראי.
- 670 מיליון שקל - הרווח של חברות כרטיסי הארשאי בשנת 2014. ישראכרט הרוויחה 328 מיליון שקל, בדומה לרווח בשנת 2013. לאומי קארד הרוויחה 200 מיליון שקל בדומה לרווח בשנת 2013. כאל הרוויחה 142 מיליון שקל לעומת כ-130 מיליון שקל בשנת 2013.
- 1.6 מיליארד שקל-הלוואות לרכישת רכבים. חברות כרטיסי האשראי גילו בשנתיים האחרונות את ההלוואות לרכישת רכבים. מדובר בהלוואות בריבית נמוכה יותר (מאחר שיש גיבוי/ בטוחה - הרכב). לאומי קארד מובילה את התחום הזה ולכן הריבית המשוקללת של האשראי שלה נמוכה מהשחקניות האחרות. לאומי קארד סיפקה מימון לרכב בסכום של כ-1 מיליארד שקל, כמעט שליש מהיקף האשראי שלה לצרכנים.
זאת תמונת המצב לשנת 2014, ואל תתבלבלו - המצב לא הולך להשתנות בשנת 2015. החברות האלו למרות הפיקוח והרגולציה מצליחות לגלגל עמלות שמתבטלות להן לעמלות אחרות, ולמנועי צמיחה חדשים; וההלוואות שהן מספקות לצרכנים רק יילכו ויגדלו - עד שהבועה תתפוצץ!.
- פורסם לראשונה באתר מהון להון מדריכים וכלים פיננסים - היכנסו כאן לבדיקה: איזה כרטיס אשראי הכי זול?.
