כמעט שהאמנתי ל
נחום ברנע, שנזף בנתניהו "לא כך מתמודדים עם בעיה מרכזית בחייה של מדינה", ועוד הוכיח אותו "לא כך מנהלים מהלך דיפלומטי".
עד שנזכרתי כיצד מנהל ברנע את המהלכים העיתונאיים שלו. ברנע פירסם טיוטה של טיוטה של ויתורים שעשה כביכול
בנימין נתניהו - מה אתם יודעים, "פתרון מוסכם בירושלים", "פתרון מוסכם ליישוב מחדש של פליטים בישראל", "אחיזה פלשתינית בבקעה".
ואחרי שפירסם את הדברים, כאילו מדובר בהסכמות של נתניהו מול אבו מאזן - משל היו המסמך המופקר של
אהוד אולמרט בשלהי כהונתו - כל שהיה לברנע לומר זה שהוא בסך-הכל ציפה מנתניהו לאמינות, שקיפות ויושרה. חנה בבלי של העיתונות.
בניגוד לפוליטיקאים רבים, בני בגין - האיש והיושרה - התייצב בפומבי וקבע שנחום ברנע שקרן וכך גם עיתונו.
אתמול פירסם
ישראל היום את דבריו של
דניס רוס, אבי אבות הנושאים ונותנים באזור, שביטלו לחלוטין את המסמך.
כמה צביעות וציניות במהלך של ברנע ו"ידיעות". שנים שאני טוען, אל תסתוו מאחורי מסך "עיתונאות מקצועית".
כל שנמצא בתקשורת מייצג השקפת עולם עם היבט פוליטי ברור. בעיקר אדם כנחום ברנע על סך הביוגרפיה העיתונאית שלו הכרוכה לבלי הפרד באידיאולוגיה של השמאל הישראלי הישן (שנאת
מתנחלים, דתיים, ימין וקבוצות נוספות בחברה הישראלית שלא היו חלק מה"מייפלאואר" המדומיין של ברנע, אברמוביץ' ו
יאיר גרבוז).
ברנע, כרבים מעמיתיו, מבקש להעצים את סיכויי השמאל לעלות לשלטון. התקווה הרטובה של השמאל וקואליציית מוזס היא מעבר של קולות ימין מובהקים מהליכוד למפלגות אחרות, מתוך הנחה שליכוד מוחלש יקטין את סיכויי המחנה הלאומי כולו להרכיב את הממשלה.
הבעיה היא שבבית היהודי נפלו בפח המרושע של קואליציית מוזס.
נפתלי בנט יכול לכאורה לומר לבוחריו, ראו, נתניהו עומד לוותר על הכל.
מול
הבית היהודי,
אביגדור ליברמן לא נופל בפח אלא בונה אותו. ליברמן, הצונח בסקרים, יכול היה עד כה לנופף בשנאת הערבים שלו ("אתה לא רצוי פה", אמר ל
איימן עודה בעימות המתוקשר, בלי שאיש מהנוכחים מחה על התועבה, כולל נציגי השמאל); עכשיו סידרו לו החבר'ה של נוני אפשרות להבליט את החזה ולהפגין התנגדות "ימנית". לא יעזור לו. ליברמן לא ישמור על ארץ ישראל.
שימו לב לכוחות האדירים המופעלים בחודשים האחרונים נגד המחנה הלאומי כולו: ארגוני שמאל, עמותות, אנשי רוח, אנשי ביטחון, רוב כלי התקשורת ועיתונאי ישראל - כולם מבקשים למסך את התודעה ולפזר על כולנו ערפל מחשבתי, כדי שניפטר ממחשבת העוועים הזאת, לדבוק באידיאולוגיה וברעיונות שמרניים-ימניים, עד שניכנע ונצביע לחבר'ה שנחום ברנע,
אמנון אברמוביץ' וחבר מרעיהם חפצים ביקרם. אבל אנחנו, טיפשים שכמונו, מתעקשים לחשוב בעצמנו.
