למה הרצוג מסוכן למדינה

אני צובט את עצמי בכל פעם מחדש כדי להאמין שבוז'י הרצוג כך נשאב למעלה עד שהפך להיות מועמד ממשי לראשות הממשלה, וכי אין המדובר בחלום. האפשרות המבעיתה, שהרצוג יהיה ראש הממשלה מעוררת במלוא חריפותה את השאלה: מהי התכונה הדומיננטית הנדרשת מראש הממשלה? והתשובה ללא ספק היא בת מילה אחת: מנהיגות. אין לי סיבות להטיל ספק ביכולתו של הרצוג להיות בסדר עם כולם, וליצור קואליציות לשנה או לרגע, ואני מוכן גם להניח שהוא מספיק נבון לקבל החלטות טובות - בין בעצמו ובין באמצעות יועצים חכמים ושליחים נבונים. אלא שהשאלה היא האם התכונות הללו - חשובות ככל שיהיו - שקולות בחשיבותן כנגד תכונת המנהיגות. כי תכונת המנהיגות של העומד בראש המדינה היא מרכיב קריטי בכוחה האסטרטגי של המדינה - ממש כך. ראש ממשלה נעדר מנהיגות וכריזמה עלול לזרוע דמורליזציה בקרב העם ברגעי משבר או במצבים קשים. האם מישהו באמת יכול לראות בעיני רוחו את בוז'י הרצוג נושא נאום לאומה בשעת משבר? אבל יותר מכך, וכאן הסכנה הגדולה: בוז'י הרצוג, בגלל העדר תכונת המנהיגות והכריזמה, עלול להזמין מצבים קשים מצד אויבים וגורמים אחרים, שיבקשו שוב ושוב לבחון אותו ואת יכולתו להתמודד עם מצבים כאלה. וכשזו תמונת המצב, אתה מתבונן באותו עדר בן מאתיים מפקדי צבא בכירים המבקשים לסלק את נתניהו ביודעם שהאלטרנטיבה היחידה לנתניהו היא בוז'י הרצוג, ואתה מגיע למסקנה העגומה, שכל יתרונם של הגנרלים הללו הוא בכך שהם אכלו יותר בשר לוף מבני תמותה רגילים.