מדוע התקשורת לא בודקת לעומק את האלטרנטיבה של בוז'י הרצוג לנתניהו? האם הוא ראוי לשמש כראש ממשלה? האם הוא מתאים לתפקיד החשוב הזה? האם ניסיונו כמזכיר ממשלה, שר תיירות ושר רווחה בתקופות קצרות מאוד, יאפשר לו להתמודד עם המשימות החשובות שיש לנו על הפרק בפן הביטחוני-מדיני ובפן החברתי-כלכלי? מדוע לא נבחנה אישיותו והתנהגותו בשעת לחץ ומתח נוכח הלחץ העצום והעומס האדיר שתפקיד זה דורש במשך 24 שעות ביממה? לצערי, למעט עיתונאי אחד (רביב דרוקר) שהחל לשאול את השאלות הללו בעיקר לאחרונה, לא שמעתי את בכירי הכתבים והפרשנים דנים בסוגיה חשובה זו! אולי משום שהאימה שנתניהו ייבחר שוב, גורמת להם לעטוף את בוז'י הרצוג בחומה של אתרוגים. רוב כלי התקשורת, כנראה, לא רוצים להרוס את הסיכוי להפיל את נתניהו ולכן, הם מעדיפים להתעלם מהשאלות החשובות שהועלו לעיל ולהתמקד בהחלפתו של נתניהו ושליחת הליכוד והימין לאופוזיציה!. לכן, לא ראינו וגם כנראה לא נספיק לראות בימים הנותרים עד ליום הבחירות אף לא כתבת תחקיר רצינית אודות הרצוג - האלטרנטיבה המוצגת למול נתניהו לראשות הממשלה. הרצוג, פעל טוב יחסית בתפקידיו כשר וכבר אמרו עליו שהוא חביב מאוד, חבר של כולם, יודע לייצר קואליציות של כוח, מחובר לעיתונאים, לעשירים ולראשי הארגונים החברתיים וקשה ממש למצוא מישהו שהסתכסך והתעמת איתו. אוסיף, כי התרשמתי מחכמתו יצירתיותו והבנתו את כללי המשחק הפוליטי והתקשורתי בישראל. הוא ניצל פתח והזדמנות פוליטית מצוינת להתמודד מול יחימוביץ' בימים שכמעט כולם כועסים עליה במפלגה וניצח!. לכאורה אלו תנאי פתיחה טובים למי שמעוניין לחבר בין הקבוצות והשכבות השונות באוכלוסייה בישראל ולהנהיג אותנו. אך, בפועל! האם הרצוג התמודד אי-פעם עם קבלת החלטות מכריעות ברמה הלאומית לה נדרש ראש ממשלה באופן יומיומי ושוטף? עד כמה הוא מבין ומעורב בעומק המשבר הביטחוני שלנו מול איומי הטרור הפוקדים כל חלקת גבול שלנו? האם מישהו בחן את מפת האינטרסים הכלכליים עסקיים שלו ושל משרדו בכדי להתמודד עם ביצוע שינויים ורפורמות הנדרשים למשק? האם נבחנה יכולתו להתמודד עם מאבקים ודרישות של ארגוני עובדים שיפעלו להשבית את המשק? מתי בפעם האחרונה הוא נקט עמדה שנויה במחלוקת ונאבק עליה? מדוע התקשורת לא בחנה לעומק את התנהלותו לוויתורים הגדולים בהסכם הרוטציה שחתם בצורה תמוהה בעיני רבים עם ציפי לבני כשהגיעה אליו עם עמיר פרץ בלבד והזניחה את רוב חברי סיעתה הקודמת לצד ציפייה לגירוד אחוז החסימה למפלגתה בבחירות הללו?. לטענת גורמים שונים, הוא היה חבר בקבינט של מלחמת לבנון השנייה ולא הטביע ממש שום חותם על הכישלון שהיה לנו שם. הוא ישב כמה שנים בממשלות שרון, אולמרט ונתניהו ולא זכור או ידוע שהעלה איזה נושא חשוב מטעמו וניהל מאבק עיקש ליישומו בפועל!. מדוע התקשורת לא מעמיקה וחוקרת את חלקו הפעיל בניהול גיוסי הכספים לעמותות שונות בפרשיות העמותות של ברק? האם כאזרחים העומדים להצביע השבוע איננו זכאים לדעת מדוע באמת הוא בחר לשתוק בחקירות המשטרה, בפרשה חשובה כל כך שזעזעה את המערכת הפוליטית וסייעה להחליף שלטון בישראל תוך שימוש בכספים אסורים? מדוע התקשורת לא חקרה את עמידתו הפעילה בראש המטה של פואד (שכמובן עדיין נחשב רק לחשוד) לבחירתו לנשיא המדינה עת ידע לכל הדעות מה מסתתר מאחורי התנהגותו של האיש בענייני מנהל תקין ושמירה על החוק?. אחד החששות הכבדים שעולים לי בבחירתו של הרצוג לתפקיד הרם של ראש הממשלה הוצג בחדשות שישי האחרון על-ידי הפרשן אהוד יערי ואשר לטענתו - ייתכן שגורמי טרור אזוריים ינסו לבחון את הרצוג במידה וייבחר מיד עם כניסתו לתפקיד בפתיחה מפתיעה של פעולה צבאית נגדנו, כמובן שאני סומך על כוחות הביטחון וגורמי המודיעין שידעו לתת מענה הולם לנושא, אך האם נוכל להשוות את התנהלותו הצפויה וחסרת הניסיון למול התנהגותם המקצועית והמנוסה של נתניהו -יעלון -גנץ?. לצערי, אם בהתעלמות מכוונת או בחוסר מקצועיות - התקשורת חוטאת לתפקידה בעיקר בשבועות האחרונים, אינה בוחנת לעומק את האלטרנטיבה של הרצוג לראשות הממשלה, וכי מה שנעשה כאן על-ידי שורה ארוכה של עיתונאים, פרשנים וכלי תקשורת שונים, המבועתים מהאפשרות שבנימין נתניהו ינצח שוב בבחירות וימשיך לכהונה נוספת כראש ממשלה, הוא פגיעה בערכי הדמוקרטיה. אין דרך אחרת להגדיר את מה שמתרחש על מסכי הטלוויזיה, על גלי האתר, בדפי הפייסבוק ובציוצי הטוויטר של רוב השדרה המובילה של העיתונאים בישראל.