בלב ליבו של שדה חקלאי רחב ידיים בעמק יזרעאל כקילומטר מזרחית לכניסה הראשית לישוב הקהילתי אחוזת דוברת שליד עפולה שוכן מבנה מסויד לבן בן שתי קומות -שריד למושבה החקלאית החרדית 'מחנה ישראל' מיסודה של פועלי אגודת ישראל שהוקמה במקום בשנת (1925). ביקרתי בתחילת השבוע (29.3.15) במבנה ההיסטורי שנותר מההתיישבות החרדית במקום. הוא נקרא במסמכים ובתיעוד ההיסטורי מבנה "מחנה ישראל" אולם מדריכי טיולים וטיילים מכנים אותו בשם "הבית הלבן" וזאת בשל היותו כאמור מסויד בצבע לבן והשם "נדבק" בקרב רבים בציבור. הערכה היא, כי המבנה נבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. ניסיתי ללא הצלחה לברר מיהו האדריכל שתכנן המבנה. בסגנון הבנייה של המבנה ניכרים מוטיבים בולטים של הסגנון הבינלאומי שהיה מקובל באותה תקופה בארץ. הבניין הוא צר יחסית. כאמור בן שתי קומות מזכיר במראהו מצודה. בחלקו המזרחי שורה של חדרים ששימשו בשנות ה-30 את מתיישבי המושבה "מחנה ישראל" למגורים מטבח וחדר אוכל ובחלקו המערבי אולם בעל תקרה גבוה ששימש לבית כנסת שכלל עזרת נשים וניתן לראות בקצהו בברור את גומחת ארון הקודש מופנית לכיוון ירושלים. בקירות אולם בית הכנסת מצויים חלונות צרים וארוכים .ומעל כל חלון כזה חלון עגול קטן. על הגג בצידו המזרחי של המבנה ניצב מבנה מגדל שמירה שניתן לעלות אליו באמצעות סולם.

מצבו כיום של מבנה "הבית הלבן"

את מצבו של המבנה כיום ניתן להגדיר בשלוש מילים: עזובה והזנחה נוראית ואין זו הגזמה. המבנה הפך למזבלה ונראה כמו אחרי פוגרום. צילמתי את המבנה וניתן לראות זאת בברור בצילומים. חדרי המבנה בשתי קומותיו מלאים הרס, לכלכוך וגרוטאות. בתוך הגומחה של ארון הקודש באולם ששימש לבית כנסת מישהו צייר צלב קרס גדול וכמה מטרים לידו כתב מישהו "מוות לערבים". עיינתי בצילומים של המקום משנת 2010 וניתן לראות בהם את אותן מראות של הרס והזנחה במקום וגם צלב הקרס בגומחת ארון הקודש נראה בתמונות אלה .ניתן להבין מכך שאיש לא הסיר את צלב הקרס ולא ניקה את המקום לפחות מאז 2010 מזה כ-5 שנים לפחות. סביב המבנה ובעיקר בפתחו פזורים שברי אזבסט רבים כך שמי שנכנס לבניין נאלץ לדרוך עליהם .יש כאן סכנה בריאותית ומטרד סביבתי וראוי שהמשרד להגנת הסביבה יתערב בעניין. ראיתי בחיי מבנים היסטוריים נטושים לא מעטים, אבל עזובה והזנחה נוראית ומתמשכת כמו במבנה היסטורי זה לא ראיתי מימיי .פשוט חרפה! בל נשכח שהמבנה מגלם סיפור היסטורי התיישבותי וביטחוני חשוב למדי בתולדות הישוב. גם אם אין מאחוריו סיפור הרואי של התיישבות מוצלחת. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לקחה תחת חסותה הטיפול במבנה. היא הציבה לפני מספר שנים שלט כחול המספר סיפורו ההיסטורי של המבנה. אולם אין בכך דיי. הדבר מהווה קישוט חיצוני ללא תוכן. יש לנקות ולתחזק המקום. כצעד ראשון כבר מחר יש לנקות ולצבוע את הבניין. מדובר בהוצאה כספית זעומה צריך רק רצון ואיכפתיות. כמו-כן נכון יהיה להציב שלט בכניסה לשביל הלא סלול המוביל למבנה כדי לכוון טיולים ומטיילים למקום דבר שיאלץ את הגורמים הנוגעים בדבר לשמור ולטפח המקום. כיום מעטים המבקרים את המקום והוא משמש מקום התייחדות לזוגות נאהבים.

סיפורה של המושבה החרדית בעמק יזרעאל "מחנה ישראל"

ראשיתה של המושבה "מחנה ישראל" החל למעשה עוד בווינה כאשר כינוס תנועת "אגודת ישראל" שנערך בווינה בשנת 1923 קיבל החלטה לעודד התיישבות בארץ ישראל. במסגרת יישום החלטה זו נרכשו כמה אלפי דונם באדמות עמק יזרעאל, בסמוך למקום בו שוכן כיום קיבוץ דברת, האדמות חולקו לחלקות קטנות ונמכרו לרוכשים, בעיקר מהעיר לודג' בפולין. התוכנית הייתה להקים במקום ישוב לציבור החרדי שבו יגורו כ-300 משפחות אשר תעסוקנה בחקלאות ובתעשיה זעירה. במחצית שנת 1925עלו ארצה קבוצה ראשונה של עולים שהחלו להתארגן ולהקים במקום מבנים ומשק חקלאי. אולם עקב בעיות פרנסה וביטחון שנבע גם בשל חוסר הכשרה ויתכן גם בשל חוסר סיוע במשאבים מצד הגורמים המיישבים .נטשו מתיישבים אלה את המקום. אז הוחלט לערוך כמה ניסיונות להחיות את הישוב החרדי במקום וליישב במקום גרעיני התיישבות חרדיים ולמקום עלו כשלוש קבוצות של חלוצים. אולם גם ניסיונות התיישבות אלה לא צלחו. הקבוצה האחרונה שבהן עזבה את המקום בשנת 1938. המתיישבים התפזרו, ומבני המושבה פורקו, למעט, מבנה אבן אחד ששימש מרכז חיי המושבה שנותר עד היום על מקומו. הלא הוא "הבית הלבן". חלק קטן מהמתיישבים החרדים הצטרף לקיבוצים החילוניים בסביבה, המבנה נמסר לשימוש נוטרים ממשטרת היישובים העבריים, אשר שמרו בתקופת המאורעות 1936-1939 על קו צינור הנפט שעבר מעירק לנמל חיפה. כן שימש הבניין בסיס ליציאה של פלוגות הלילה של אורד וינגייט שפעלו נגד הכנופיות באותה תקופה. בתום מלחמת העולם השנייה החרימו הבריטים את המבנה ובהמשך מסרו אותו לחזקת הלגיון הערבי שהיה אז בתפקידי שיטור בארץ ישראל. הלגיון ההערבי החזיק במבנה בין השנים 1948-1945 . בתחילת אפריל 1948 עזב הלגיון הירדני את מבנה "מחנה ישראל" ולמקום מגיעים חברי קיבוץ דברת, שהקימו את הקיבוץ החדש על גבעה קרובה . במוזאון קיבוץ דברת כך מספרים מצויים מסמכים רבים על ההתיישבות החרדית של "מחנה ישראל". ראוי שאנשי קיבוץ דוברת השוכנים לא רחוק מהמקום והוא מהווה פרק היסטורי מסוים בסיפור ראשית תולדות קיבוצם-יפעלו במשותף עם המועצה לשימור אתרי מורשת וגורמים רלוונטיים נוספים כדי לנקות את המבנה ולבחון אפשרות לשקם ולשמר אותו. בכל מקרה ההזנחה הקיימת בו כיום מביישת.