הגיעה עת חלוקת השלל. בתיק שירותי הדת חפצים
ש"ס ו
הבית היהודי. נוגעת היא ללב שאיפתן של מפלגות אלו להרעיף, באמצעות המשרד המיניסטריאלי, שפע של אהבת תורה ויראת שמים לכלל הציבור, לעם שבשדות.
כמי שעסק רבות בענייני המשרד לשירותי דת, ברבנות ובדיינות ובשאר הסמכויות אשר העניק המחוקק למשרד זה, יכול אני להעיד כי למרבה הצער תאוותן של המפלגות בשליטה במשרד זה היא לצורך השפעה על מינוי רבנים וכלי קודש כלבבן, למשרות ממלכתיות.
מינוי רבנים למשרה רמה היא פסגת השאיפות של כל שר לשירותי דת. בכך מוכיח הוא לשולחיו הצלחה בתפקיד, הצלחה הנמדדת, בעיקר במינוי רבנים המקורבים להשקפת עולמו או אם תרצו מינוי של בעלי הכיפה המתאימה.
כמי שפעל רבות בבג"ץ לעצירת הליכים לא ראויים למינוי רבנים, כמי שעתר נגד הליך הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל (הליך בו הוציא בג"ץ צו על תנאי), יכול אני להעיד כי בכל אלו המטרה היא המקדשת את ההליכים.
כך נבחרו רבנים ודיינים לתפקידים רמים כאשר אצל חלק מהם עיקר כישוריהם בקשריהם. קורטוב של לימוד תורה, קרבה בלתי אמצעית למקבלי ההחלטות והופ "קצין תהיה לנו". כך גם ההליך בו נבחרו לפני כשנה "עשרת רבני
הדיל" למועצת הרבנות הראשית בדיל מושחת בו הסכימו ביניהם המפלגות הדתיות אשר חברו יחדיו לבחור את עשרת הרבנים שסיימו קדנציה, לעוד קדנציה משמימה לא פחות מקודמתה.
את תוצאות הליכי המינויים והדילים של המפלגות הדתיות רואים אנו בתחומי האי עשייה של שירותי הדת שהם הממשק העיקרי עם הציבור החילוני והמסורתי בחיי היום יום. ממשק אשר מעצם טיבו עשוי להתאפיין בקירוב לבבות ובאהבת ישראל,אך למרבה הצער מתמצה לא אחת במפגש עם בעל שררה מזעיף פנים וחסר מוטיבציה.
כאשר שרי דתות חפצים במשרד זה בכדי להמשיך במינוי מקורבים מן המגזר הנכון, באופן מבזה את ערכי היהדות, מחובתנו לעצור את המגמה המושחתת באמצעות חשיבה "מחוץ לקופסה".
כך היא ההצעה למנות את
משה כחלון לתפקיד השר לשירותי דת. משה כחלון, אדם הגון, מסורתי, אוהב ישראל ומסורת ישראל, איננו נגוע בזהות השקפות ואידיאות עם מי מן המגזרים הדתיים המוכרים פוליטית. ככזה חף הוא מכל חשד לאמביציה למנות רבנים וכלי קודש מזרם מסוים או בעלי כיפה מזן אחד. הדעת נותנת כי דווקא הוא בהעדפותיו ייתן משקל ראוי לכישוריו של הרב ולהתאמתו לתפקידו, באופן אשר עשוי להרבות כבוד שמים.
אכן, אין חדש תחת השמש. מינויו של משה כחלון לתפקיד שר הדתות יכול ויהא משב רוח רענן וכבר קדמו לו שרי דתות מסורתיים אשר תרמו תרומתם להליכים הוגנים יותר מאשר שרי דתות מן המגזרים הדתיים הקלאסיים.
