X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
ברכה מיוחדת משוגרת לכל העוסקים ב"מלאכת הקודש" ממש של יצירת ימי זיכרון אלטרנטיביים לקורבנות הציונות ועוולותיה: פלשתינים, מרוקאים במעברות, הסללת מזרחיות לניקיון, פליטים מאריתריאה, וכולי לבריאות, עלו והצליחו והמשיכו לנצל כך תקציבי ציבור
▪  ▪  ▪
ילדים במעברה [צילום: לע"מ]

ברור כי ישות ציונית פשיסטונרית המחוללת אינספור עוולות ואירועי נכבה ונכּסה, אינה מתאימה לאג'נדה "המתקדמת" של רבני בית מדרשוקן, גם לא אם מדובר באירועי הזיכרון לרגל יום השואה והגבורה. אין פלא שגם השנה הושמעו שם קולות "ליברליים ונאורים" שטענו כי "דגל מונף למעלה, צפירה, אמירת 'יזכור', 'כאן התחנה טרבלינקה', עדויות של ניצולים ושירת התקווה - זוהי המסורת העבשה להעברת זיכרון השואה".
עד כאן ללא הפתעות גדולות. כך גם דבריה של פרופ' מיכל גוברין, העומדת בראש פרויקט יום שואה אלטרנטיבי במכון ון ליר הירושלמי. "לצאת מהקיבעון של סגידה למוות", היא מצוטטת במאמר, כאילו מישהו כאן סוגד למוות או נהנה מכך, כפי שעושים "הפרטנרים" המבטיחים שבעים צ'ופרים לשאהיד...
הפרופסורית המלומדת, ומתכנתת ראשית של פרויקט טקס שואה אלטרנטיבי, גם ממשיכה להתפייט: "אנחנו מבקשים להפקיע את יום השואה מיום שכולו גלוריפיקציה של השמדה ולחשוב מה אפשר לקחת ממנו הלאה".
"גלוריפיקציה של השמדה"... לא פחות. כך מתבטאת פרופסורית לספרות! לא עולה חדשה, חלילה...
"לחשוב מה אפשר לקחת ממנו הלאה". דורשת היא להמציא את הגלגל, כאילו הקמת מדינת ישראל לא הייתה החלטתם הנחושה (בדיוק במענה לשאלה "מה הלאה?") של הניצולים ובני משפחותיהם בפלשתינה.
לו ברטוריקה בלבד עסקינן, כי אז די היה בתגובת פייסבוק, במסגרת פינה שבועית המוקדשת לאקדמיה ומביאה בקביעות יציאות ביזאריות כאלה שכמותן מבטיחה שהמשכיות הפינה השבועית אינה בסכנה, חלילה, תימשך לעד.
כל רצח מיותר הוא מתועב, אבל
אך יש הטוענים, בתמימות או בהיתממות, ומקשים: מדוע לא להנגיש את יום השואה על-ידי הפיכתו לאוניברסלי? הם מציעים כי במקום להצטמצם בדלת אמות יהודיות, עלינו להרחיב את היריעה ולהכליל גם את קורבנות רואנדה, טבח הארמנים, ומה לא? גם רצח האזרחים בסוריה אינו פיקניק, ובכך הם צודקים! הם רוצים להפכו למעין יום זיכרון אוניברסלי נגד "הבנאליות של הרוע", כפי שהגדירה פרופסורית מלומדת אחרת, חנה ארנדט, את אדולף אייכמן ופעילותו למימוש "הפתרון הסופי".
כאן יש לעצור ולהסביר היכן טמונה סכנה במחווה שהוא לכאורה הומאני בלבד.
יש להבהיר כי הרחבת היריעה והכלת קורבנות ופליטים של אריתריאה, "פליטי מחנה ירמוך" או אפילו טבח הארמנים או רואנדה אינה בחזקת "הנגשה" כפי שטוענים, כי אם בחזקת "הכחשת שואה"; בהפיכת כל סבל לזהה, גם אם אין מכחישים את עצם קיומה של השואה, מפוררים ומאיינים את ייחודה שאין לו אח ורע בהיסטוריה העולמית, וזאת במכלול היבטים:
· ייחודה בכך שהיה מאחוריה מאמץ מדינתי-מנהיגותי-שלטוני (בניגוד לטבח אחר, כמו ברואנדה לדוגמה). לא "בנאליות של רוע" היה כאן, כי אם חיבור של אידיאולוגיה-שלטון-מנגנון, ולכן במובן זה גם חנה ארנדט היא "מכחישת שואה".
  • ייחודה בכך שהייתה מלווה במאמץ חוקתי-פרלמנטרי-משפטי (חוקי נירנברג ואכיפתם), לעומת רצח הארמנים, לדוגמה.
  • ייחודה בכך שבהצדקתה עמד מאחוריה שילוב אידיאולוגי-מסורתי-תרבותי-אינטלקטואלי - לעומת הטבח ביוונים וגירושם מטורקיה לדוגמה.
  • ייחודה בגריפת אהדה חוצת קווים אתניים, גאוגרפיים, סוציו-אקונומיים וכיוצא באלה, וכך ניתן למצוא תומכים נלהבים גם בקרב אנשי פטן בצרפת, בית המלוכה השוודי (גם הרוזן ברנדוט נהג לארח ראשי אס.אס. וגייס למען מילוטם ממשפט וענישה את מנהלת הצלב האדום), איכרים פשוטים בפולין או פרטיזנים (שבמקומות מסוימים הצליחו לחסל יותר יהודים מגרמנים), וכלה בצמרת הכנסייה הקתולית, אם כי דווקא בדרגים הזוטרים שלה היו לא מעטים שניסו להציל יהודים ואף ניספו בשל כך.
  • ייחודה בשלילת הזכות הטבעית המוקנית לכל אדם שנולד - זכות לחיים, זכות שנשללה גם על-ידי הממסד הרפואי.
אלמנטים בודדים מסוג שכזה אפשר למצוא גם אצל "הרשות הפלשתינית המתונה" של אבו-מאזן ובמפותיה (מאיינות ישראל) ובדרישתה ליצירת אזורי "יודנריין" (נקי מיהודים), כמו גם בשלטון טהרן (האם "ישראל היא מדינה של פצצה אחת" או לא), אם כי חלקית ולא כמכלול.
כל הנאמר כאן אינו בא לגרוע כהוא זה מכך שכל רצח מיותר הוא מעשה מתועב, אפילו אם ברצח חתול עסקינן או כלב למטרות שעשוע ב"מלחמת גלדיאטורים" של חיות מחמד. קל וחומר שאין הכוונה להקל ראש בחומרת רצח של בני אנוש, כמו הרג נשים, ילדים וזקנים המתבצע בסוריה ומקומות רבים לאין ספור באפריקה, רצח סיטוני של "אויבי משטר" בקמבודיה, טבח שביצעו הטורקים בארמנים וביוונים, או ג'נוסייד שהתבצע ברואנדה. אך עד כמה שרצח הוא מעשה נתעב, עדיין אין לערבב בין רצח על-רקע חמולתי, סיעתי, שבטי, או אפילו ג'נוסייד ובין "השואה", שהיא תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית, שאך ורק לה יש לייחד את המילים "שואה", או "Holocaust".
אם עד כה עסקנו במתאווים להרחבה והכלה, ובדוגלים ב"יציאה מן הגטו" למען מציאת המשותף והאוניברסלי, אי-אפשר בלי לשגר ברכה מיוחדת לכל העוסקים ב"מלאכת הקודש" ממש של יצירת ימי זיכרון אלטרנטיביים לקורבנות הציונות ועוולותיה: פלשתינים, מרוקאים במעברות, הסללת מזרחיות לניקיון, פליטים מאריתריאה, וכולי, ואפשר גם לתרנגולות שעוברות "השמדה" מדי יום ביומו במדינה הציונית. לבריאות. עלו והצליחו והמשיכו לנצל כך תקציבי ציבור. רק אל תשכחו גם לצווח על סתימת הפיות והאלימות שאתם חווים "במאבקכם המצפוני..."

לאתר מגזין מראה
תאריך:  19/04/2015   |   עודכן:  19/04/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
אריאל קלנר
הדיבורים על ה"בנאליות של הרוע", על המקריות של הרוצח והקורבן והכחשת ייחודיותם, הם לא פחות מהכחשת שואה, ביזוי הנרצחים וכבודם
יפעת גדות
כך אמר מפכ"ל המשטרה בטקס יום השואה    סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה ציין את יום הזיכרון לשואה ביום עיון במוזאון "יד ושם"
ראובן דינור
לא פעם הקשינו אחי הבכור ואנוכי על אמי שתספר בפרוטרוט את החוויות הקשות שחוותה. אבל היא כאשת ברזל שביקשה להניח מאחור את העבר המזוויע, אמרה לנו, שאינה חפצה שנהפוך לילדי ניצולי שואה חרדתיים. כך ניהלה את חייה עד ליום פקודתה בשנת 2002 ממחלה קשה, כי אין להניח לעבר לנהל את חייך
אפרים הלפרין
אנו מתווכחים ומתנצחים ומבקרים ומעליבים ופוגעים, בואו נעצור לרגע, בואו נבלום, ליום אחד, לשבוע אחד, בואו נתמקד במשותף, במאחד, בעתיד, עם משא העבר על כתפינו
אורנה רב-הון
לצד הצער והזיכרון שמעורר בי יום השואה, עלה וגאה בלבי עוד רגש אחד - רגש של הכרת תודה ענקית לכל אלה שאפשרו לי, הקטנה, לעמוד כאן בביתי בשקט ובשלווה ולזכור את כל הדברים האלה
רשימות נוספות
מראה  / מי ומי    | 
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
זו אותה המלחמה  /  יובל ברנדשטטר
כשאובמה פוגש את קסטרו  /  נחמן פביאן
ייבוש מעיינות הרוע  /  מנשה שאול
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il