מאז נאום הצ'חצ'חים לא הייתה עדנה כזאת לאמירות פלצניות במעטה של יציאות פילוסופיות, חברתיות, פוליטיות מזויפות ואוויליות כמו ההתבטאויות של מיטב אומנינו וסופרנו ושחקנינו. דוגמת גרבוז,
אלונה קמחי,
יגאל סרנה, ענת וקסמן, פרופ' חצרוני ודומיהם - שהביאו לגל נגדי של תגובות ואמירות כנגד ציבור שלם שהתנתק מהרוב בעם וחי לו בבועה נקייה עצמאית כביכול באזורים סטריליים במרכז, להבדיל מהדרום הסוער והרוגז.
השנאה העיוורת לנתניהו ומשפחתו, כפי שבאה לידי ביטוי בפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות, שהרחיקו לכת עד לכשלים של מבצע אנטבה, תוך הפניית החיצים לעברו של יוני נתניהו ז"ל, ורמיזות שביבי רוכב על גל אחיו שנהרג בקרב, היא ירידה לתת רמה ומכות מתחת לחגורה.
מבצע אנטבה וחלקו של יוני נתניהו ז"ל כבר נדונו ונדושו לא פעם, ומדובר במחזור של האשמות שבאות לנתץ מיתוסים, שבהם הישראלים מצטיינים מאד.
"השד העדתי"
לאורך כל ההיסטוריה של הבחירות בישראל, "השד העדתי", שיחק תפקיד פעם מרכזי ולפעמים תפקיד משנה, אבל תמיד היה פעיל ממש, או ברקע ותמיד שלפו אותו כדי לנגח לקטר ולהצביע על אפליה וניכור.
לרוב הטענות אין בסיס עובדתי וחברתי, אבל האווירה שמסיב והרקע שיוצרת האווירה, נותנים אותותיהם בהלכי רוח ובתוצאות.
יוצאי עדות המזרח - כשמדובר בדור שני, שלישי ברובם נטמעו בחברה ויצרו גוש חדש צעיר ותוסס, שתופס עשרות עמדות מפתח בחברה האזרחית, בצה"ל ובגופי הביטחון למיניהם. האפליה שפעם ניסו להדגיש אותה, בכל הזדמנות הולכת ונעלמת ויש להניח שבדור הבא, כבר יישארו סממנים בודדים ממנו.
האבסורד ברעיון הוא שגם האליטות כביכול נאורות מתבצרות בחצרות הסגורות שלהם ומחזיקות עדיין בדעות חשוכות במסווה של שאנחנו חכמים יותר, נבונים יותר ומשכילים יותר, ולכן מבינים יותר מה טוב לעם, לנו ולבנינו.
הדמוקרטיה על-פי השמאל
הדמוקרטיה לפי הבנת הנאורים והחכמים מהשמאל, היא מה שנכון וטוב לעם, זה מה שאנחנו מציעים לכם, ואילו כל הסרבנים, החושבים אחרת - טועים, מטעים ומתהלכים במנהרות הזמן האחר ולא רואים את האור, שאנחנו מציעים להם, בסוף המנהרות - מכאן הכעס, החשדנות, התסכול, היהירות והשנאה.
המציאות הטופחת על פניהם: בפועל על כל כנס, או הפגנה או איסוף חתימות בעיתון - של מיטב קצינינו, מפקדנו, או פרופסורנו מטעם השמאל, אפשר להעמיד שני כנסים או הפגנות או מספר זהה + של אקדמאים ופרופסורים שחושבים אחרת, ולא פחות חכמים ולא פחות נבונים וגם יותר אוהבים את התורה, את המסורת ואת המנהגים, כולל נישוק מזוזות ועליה לקברי צדיקים.
כנראה שגרבוז ודומיו שכחו את המראות של הטייקונים מכל העדות - שעולים לרגל לצדיקים בשדרות ובנתיבות, מנשקים את ידי הרבנים, תורמים כספים ומקבלים עצות ביד רחבה. אם אני לא טועה - מספר האשכנזים מבין המבקרים הוא די בולט, מה עוד שגם אצל עדות אשכנז חצרות האדמורים היא תופעה היסטורית ידועה למדי.
30 מנדטים של הימין
הקריאה של נתניהו, לצאת ולהצביע ולא לתת לגל של המצביעים הערביים, שנתמכו וגובו ע"י עמותות השמאל בארץ ועמותות בחו"ל עלומות, כפי שפורסם בתקשורת, להפוך לרוב או להשפיע על תוצאות הבחירות, הייתה לגיטימית ובמקומה.
אילו נתניהו היה אומר: "אל תתנו להם להצביע, או תמנעו מהם להצביע, היה מדובר בעבירה על החוק, בפגיעה בדמוקרטיה, פגיעה בזכויות האזרח, אבל קריאתו לציבור היהודי לבוא ולהגן על הרוב היהודי הציוני מפני השתלטות השמאל + ערבים, הייתה לגיטימית והביאה לנהירה יהודית לקלפיות כדי להגן על הרוב היהודי בארץ ישראל.
גם אם נתניהו היה יוצא בקריאה: השמאל מציף את הקלפיות - צאו להצביע, הקריאה לגיטימית ודמוקרטית.
לסיכום:
החברה הישראלית עדיין מחולקת, עדיין מסוכסכת, עדיין החלקים שבה מחפשים את עצמם, למרות העדתיות שהולכת ונעלמת למרות נישואים מוצלחים בין עדתיים, עדיין יש מוקדים של התנשאות, ריחוק ואי הבנת או קריאה מפת המציאות החדשה המתקיימת כאן בפני עיניהם.
ההתבטאויות של האליטה - מדובר כנראה ב"פוסט-טראומה" של הבחירות, זה יעבור להם, לא תהיה להם ברירה והם ישלימו עם המציאות. מי שקשה לו, שייקח כדורים מתאימים, ומי שמתעקש להישאר בדעותיו, רק יביא תועלת לצד האחר.
העובדה שקמפיין הבחירות התמקד בנתניהו, אישיותו, אשתו ולא במהות, באידיאולוגיה, בפתרון מדיני, פתרון ביטחוני, בעמידה איתנה מול כמעט כל העולם, הייתה טעות אסטרטגית פוליטית, שביחד עם יהירות, שחצנות וטיפשות, הביאו לו נצחון.
הערות חשובות לסיום:
- כדי למנוע אי-הבנה - בקריאת המאמר הבנתו ופרשנותו.
- לא כל מצביעי השמאל ותומכיו, הם יהירים, שחצנים, מתנשאים וגזענים.
- אבל אלה מביניהם - שקופצים בראש, משמיעים דברי הבל ונאצה, מרעילים את הבארות ממנו שותים הרבים, לפעמים גם בלי לדעת ומזיקים לכלל ולמטרותיהם.
- אבל - אלה החיים - ומי שטועה משלם.
