ימים אלו של "עשרת ימי תקומה", הימים שבין כ"ז בניסן - יום השואה והגבורה לה' באייר - חג העצמאות, הם ימי גאולה הסמוכים והקשורים זה לזה.
חג הפסח מציין את יום ההולדת של העם היהודי מועד יציאתו ממצרים ויציאתו מעבדות לחרות, וחג העצמאות מציין את יום ההולדת של המדינה היהודית יום שחרורו מעול זרים וקבלת מעמדו כמדינה עצמאית. יש אם - כן הקבלה בין חג הפסח שהוא הבכור בחגים לחג העצמאות שהוא הצעיר שבין החגים. חגים אלו יוצרים רצף אחד, מהלך שלם, קשה ומרומם במהלך הגאולה של עם ישראל מאז עלה על בימת ההיסטוריה. ישן מול חדש.
וכך מובא בספר 'שפת אמת': "כנגד חג הגאולה ממצרים נזכה לחוג חג גאולה אחר חג הגאולה האחרונה כי נס דיציאת מצרים היה ההכנה לכל הגאולות ולכן אין הלל שלם בימי הפסח (פרט ליום הראשון). כי עדיין לא נגמרה הגאולה של יציאת מצרים"(פסח תרל"ז).
יש מהחכמים כדוגמת האדמו"ר מלובביץ' שהוסיפו על דברי ה'שפת אמת' שהגאולה האחרונה תהייה כעין הגאולה הראשונה כפי שמובא ב'דבר מלכות': "וכבר ידוע שיציאת מצרים היא התחלת ופתיחת כל הגאולות, כולל הגאולה העתידה שעליה נאמר: 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' ושלימות בירור העולם תהיה דווקא בסוף גלות זה האחרון, בגאולה האמתית השלימה" (פרשת בשלח תשנ"ב). ואכן בדורנו זכינו לחוות ולחגוג את הגאולה האחרונה, ביום העצמאות בשנת התש"ח, עם הקמתה של המדינה.
עם ישראל זכה לחזור לארצו ולהיות עם עצמאי, חופשי משיעבוד גופני ומעול מלכויות. יושב על אדמתו בארצו, לאחר אלפיים שנות גלות. כשם שבחג הפסח נגאל עם ישראל משיעבוד לאחר גלות מצרים, והפך להיות ללאום. חזרנו והפכנו להיות אומה חופשית בת - חורין יושבת על אדמתה. 'גאולה אחרונה כעין גלות ראשונה'. חג העצמאות כעין יציאת מצרים.
עתה נברר מנין לנו שאכן זו היא הגאולה האחרונה אליה התכוונו הנביאים וחכמנו ז"ל, ושיום העצמאות הוא חג הגאולה האחרונה?
לכך יש הוכחות וסימנים למכביר במקורות רבים בגמרא, בראשונים ובאחרונים. נזכיר את דברי הגמרא בסנהדרין (צ"ח, א'): "אמר ר' אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא'"(יחזקאל ל"ו, ח'). פירוט הדברים מופיע בספרו של הרב מנחם כשר, "התקופה הגדולה".
מאז שובנו למולדתנו, ארץ ישראל שהייתה חרבה ושוממה במשך אלפיים שנות גלות ולא נתנה פרייה לאף אחד, כל אויבינו 'שממו עליה' (ויקרא כ"ו, ל"ב) - חזרה להיות היום בשובנו לאדמתנו ארץ פורחת ומשגשגת וקולטת עליה מרחבי העולם כמימים מקדם ו"אין לך קץ מגולה מזה".
בתלמוד הירושלמי במסכת שביעית מגלים לנו חז"ל את שהבטיחה התורה: "'והיטיבך והרבך מאבותיך' (דברים ל', ה') אבותיך, אף - על - פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם, משאתם נגאלים, עוד אין אתם משתעבדים. מה הטעם? 'שאלו נא וראו אם יולד זכר' (ירמיהו ל', ו'), כשם שאין הזכר יולד, כך אתם - משאתם נגאלים, עוד אין אתם משתעבדים" (פרק ו', ה"א).
דברים אלו דרשו חז"ל לפני כאלפיים שנה לאחר חורבן הבית, שדברו על הגאולה האחרונה ההולכת ומתגשמת לעינינו מאז החל עם ישראל לשוב לארצו, וקום המדינה ביום העצמאות ה' באייר התש"ח לפני שישים ושבע שנים.
נראה אם - כן שהולכות ומתגשמות נבואות נביאינו ודברי חכמינו, שאכן אנו נמצאים בעיצומה של הגאולה האחרונה ויום העצמאות הוא אכן 'כעין הגאולה הראשונה' מקביל ודומה לפסח, כפי שציין זאת האדמו"ר מלובביץ' ב'שיחות שבת': "ובפרט שדורנו זה הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, שדור זה דעקבתא דמשיחא, הוא גלגול מהדור דיוצאי מצרים" (פרשת בא תשנ"ד).
זכינו בחסדי ה' לאתחלת הדגאולה, לחיות במדינה כעם חופשי וכריבון בארצו, בארץ יפה, פורחת ומשגשגת ההולכת ונבנית, ולוואי ונזכה לדור בה בשלווה ונחת לאורך ימים.
