היעד של כחלון: ראשות הממשלה

החלוקה הדמוגרפית לפי המוצא העדתי של אזרחי ישראל, שעל-פי נתוניה אולי אפשר היה לדעת בעבר מי הם רוב אזרחי המדינה היהודים - ספרדים או אשכנזים - כמעט בלתי אפשרית כיום. אם בראשית שנות המדינה היה קל לזהות מי-הוא-מי לפי ארץ המוצא שממנה עלה לישראל, הרי כיום מיזוג העדות הוא כל כך מהותי שגם זיהוי ארץ המוצא של ההורים אין בו די כדי לקבוע מי אשכנזי ומי ספרדי. כך למשל ספק רב אם ניתן לקבוע, כי הצאצאים של זוג "מעורב" - למשל: ישראלי יליד מרוקו וישראלית ילידת פולין או להפך - הם אשכנזים או ספרדים. ומה הדין של בני זוגות מעורבים מן הדור השלישי, הניתנים אולי להגדרה של "אשכנזי לשליש" או "ספרדי לרביע", האם הם אשכנזים או ספרדים? כל דרך שבה ננסה לפענח את שאלת המוצא העדתי לא תוביל אותנו לפתרון כי תשובה חד-משמעית וברורה כמעט בלתי אפשרית. מסתבר כי ככל שחולפות השנים אנו הופכים לעם אחד של ישראלים שמוצא הוריהם אין בו כדי להגדיר את שיוכם העדתי וגם לא את איכויותיהם האישיות. אולם על-אף המיזוג העמוק, הרי השד העדתי המרושע הזה עדיין לא נעלם. מעת לעת הוא מוכנס לבקבוק שממנו חולץ כדי שלא יציק לנו לפחות לזמן מה. למרבה הצער, תמיד נמצא מי שטורח לחלץ מן הבקבוק את השד הנבזי הזה כדי שירבה ריב ומדון, ואפילו תחושות עמוקות של קיפוח, ויפיץ בתודעת רבים את האמונה המטופשת וחסרת השחר, כי האשכנזים עדיפים על המזרחים. האמת העובדתית מצביעה בבירור על כך שבמהלך השנים הגיעו הספרדים ליותר ויותר עמדות ציבוריות מרכזיות ורבות השפעה. בתחומי חיים רבים של הישראליות - כמו בצה"ל, בכלכלה, במוסדות השלטון ובמערכות הביטחוניות - כבר נופצה תקרת הזכוכית ובני עדות המזרח מובילים את החברה הישראלית בדיוק כמו האשכנזים. בראשות צה"ל כיהנו קצינים לא מעטים בעלי שורשים ספרדיים, את תפקיד נשיא המדינה מילאו צאצאים של בני עדות המזרח, וגם בין יושבי ראש הכנסת היו לא מעט ספרדים. דוגמאות מתחומי פעילות מרכזיים אחרים לא חסרות. רק בתחום אחד עדיין לא התרחש המהלך הנראה כבלתי נמנע והוא - ראשות הממשלה. אבל הזמן כנראה עושה את שלו. ככל שחולפות השנים, הולך וגדל הסיכוי, לפחות מן הבחינה הסטטיסטית, כי בראש ממשלת ישראל יעמוד בעתיד הלא רחוק בן עדות המזרח. בדרך זו סוף-סוף נוכל לקבוע חד וחלק וללא עוררין, כי הטיעון של אפליית בני עדות המזרח, איבד את משמעותו המקורית. היעד הנכסף של משה כחלון על-מנת לנסות ולברר אם בכלל אפשרית האופציה הזו יש לצאת מתוך ההנחה, כי כדי שאדם מסוים יוכל להיבחר לתפקיד ראש הממשלה הוא חייב לעמוד בראש מפלגה גדולה די הצורך, שתוכל לזכות ברוב קולות הבוחרים ולהרכיב ממשלה שהוא יעמוד בראשה. בכל המפלגות השואפות להגיע לשלטון הקיימות במרחב הפוליטי הישראלי קיימים מועמדים פוטנציאליים ראויים השואפים להוביל. כך בליכוד וכך גם במפלגת העבודה. אבל עד כה אף אחד מהם לא נבחר לעמוד בראש. בינתיים האשכנזים מובילים. רק פוליטיקאי מתוחכם אחד, שאיננו שייך למפלגה גדולה, מנסה ממש בימים אלה, לבנות לעצמו מעמד של מועמד מתאים להתמודדות על הכהונה הרמה מכולן. שמו משה כחלון ועד כה נראה כי כל מה שהוא רוצה זה רק להיות שר-אוצר-על בממשלת נתניהו, כמו נתניהו בממשלת שרון. את שאיפותיו האמיתיות להיות ראש הממשלה, במקום בנימין נתניהו, עדיין לא חשף בפני הציבור הרחב. אבל על-פי נחישותו והדרך שבה הוא מכתיב את רצונותיו אפילו לנתניהו, ברור למי שאינו מנסה להתעלם מהמציאות כי ראשות הממשלה היא היעד הנכסף. סביר מאוד להניח כי נתניהו - בעל החושים הפוליטיים המחודדים המריח את הסכנה לשרידותו כמו חיית טרף - יעשה ככל יכולתו כדי להכשיל את כחלון ולמנוע ממנו לממש את משאלת לבו, בדיוק כפי שנהג במערכת יחסיו עם יאיר לפיד. נתניהו יודע היטב, כי בלי כחלון אין לו ממשלה. אבל נראה כי החשש שכחלון עלול להצליח בכל תחומי אחריותו המורחבים עלול לגבור עליו ולהביא אותו לייצר מכשולים בדרך, רק כדי שכחלון לא יצליח. במקרה כזה סביר להניח שכחלון לא ייאחז בקרנות המזבח והוא עלול לפרוש ולגרום לנפילת הממשלה. וכבר ראינו בעבר שאין לכחלון אמון גדול מדי בנתניהו ובהבטחותיו. השאלה אם למשה כחלון יש באמת סיכויים להצליח, תלויה בינתיים בבנימין נתניהו. הדרך הנחושה שבה מנהל כחלון את המאבק על תפקיד שר האוצר מצביעה על כך שאם יתנו לו לעבוד יוכח לכולם שיש לו כישורים הולמים להיות שר אוצר מוצלח, שיודע מה דרוש למדינה. רק אם בראשות ממשלת ישראל יעמוד בן עדות המזרח כמו כחלון יוכלו הישראלים לקבוע ללא עוררין, כי הטיעון של אפליית בני עדות המזרח איבד את משמעותו. ואולי בכלל מצפה לנו הפתעה נעימה. ואולי דווקא ראש ממשלה "ספרדי" יציג בפני אזרחי ישראל דמות טובה יותר של מנהיגות, של כיבוד ערכי הלאום היהודי ומסורתו, של צניעות וענווה, של הימנעות מבזבוז כמעט חסר שליטה של כספי ציבור, וכל אותן תכונות הראויות לעטור, ככתר מלכות, את מצחו של שליח ציבור בתפקיד הקשה ביותר בעולם.