כותרות העיתונים בישרו על קרב צמוד בבחירות. הפרשנים בירברו עצמם לדעת על סיכויי כל אחד מהמועמדים להרכיב ממשלת קואליציה. כולם חיכו לדרמה גדולה ולסגירת הקלפיות בשעה 22:00 בלילה. האם ראש הממשלה המכהן מהימין ימשיך בתפקידו או אולי יצליח יריבו, איש מפלגת העבודה, להקדים בפוטו פיניש ולהביא למהפך שלטוני.
כך על סמך תוצאות הסקרים וניבויי הסוקרים למיניהם. לא אצלנו אלא בבריטניה הגדולה. והתוצאות היו חד-משמעיות. ניצחון מוחץ לראש הממשלה המכהן
דייוויד קמרון על יריבו, ראש הלייבור הבריטי, אד מיליבנד.
אז נשאלת השאלה מדוע תחזיות הסוקרים למיניהם ולסוגיהם המתפרסמות בתקשורת (תוצאות הסקרים הפנימיים ידועות רק למזמינים - כלומר לראשי המפלגות ומנהלי הקמפיין - רחוקות מהמציאות. מה מביא לטעויות קשות אלו. התירוצים, ברור, מוכנים מראש. בבריטניה מוסיפים לתירוץ הרגיל של "חל מהפך ביומיים האחרונים" גם את ההשפעה הדרמטית של לידת נינת מלכת אנגליה - שרלוטה. ממש עיקרון חדש במדע המדינה "אפקט שרלוטה בבחירות". חבל שלנשיא ריבלין לא נולדה נכדה ימים לפני הבחירות, כך נמנע משתנה נוסף שישמש את הסוקרים להסביר את ה"פקשושים".
הסיבות לטעויות בחיזוי תוצאות הבחירות נעוצות, לדעתי (וגם מניסיוני), בסיבות אחרות. בישראל קיימת בעיית דגימה בגלל המבנה המאוד הטרוגני של החברה. ריבוי של תרבויות פוליטיות שבחלקן גורמות להסתרת עמדות או למתן תשובות המנסות לקלוע לדעתו של הסוקר (על-פי ניחוש של הנסקר). להערכתי בבריטניה, על-אף שיטת הבחירות האזוריות ולמרות ההטרוגניות הקיימת, גם שם, בעיות הדגימה הן מינוריות.
בכל מקרה, להערכתי, עיקר הבעיה נעוץ בשינויים הגדולים שחלו על דרכי התקשורת הבינאישית. בעבר, הלא כל כך רחוק, לרוב האזרחים היה טלפון קווי אחד בבית ששימש ככלי היחיד לביצוע משאלי דעת קהל. מאז ימי "בזק" אצלנו עברנו, רובנו, לשימוש בטלפונים ניידים. רבים משתמשים בניידים הרשומים על שם החברה/מוסד בהם הם מועסקים. חלקם של הטלפונים הניידים אינם רשומים במאגר מידע מסודר. חלקם הם בבעלות משפחתית וכאשר מנסים להתקשר לנסקר בעל מאפיינים מסוימים מגיעים לאחר או אחרת בעלי מאפיינים דמוגרפיים שונים לחלוטין. נכון, שנעשה ניסיון להתגבר על מכשלה זו באמצעות תשאול אינטרנטי, אבל, גם כאן, רב הנסתר על הגלוי וקשה לדעת האם המשיב הוא אכן זה שעורכי הסקר התכוונו אליו.
הדרך היחידה לדיוק גדול בסקרים היא חזרה לשיטות הנחשבות "פרה היסטוריות": מדלת לדלת - DOOR TO DOOR. כאשר הסוקר מתייצב אישית לפני הנסקר וממלא שאלון פנים אל פנים. זו שיטה יקרה הרבה יותר. איטית הרבה יותר, אבל גם מדויקת הרבה יותר.
והערה אחרונה לסיכום: אנו חיים בעידן הרייטינג. עידן של תוכניות ריאליטי כמו "הישרדות", "המרוץ למיליון", "
כוכב נולד" ודומותיהן. הבסיס לאחוזי הצפייה הגדולים בתוכניות אלו היא הדרמה. המרוץ הצמוד. גם אתרי החדשות באינטרנט והעיתונות המודפסת משתתפים ב"חגיגה דרמטית זו" ומגייסים עוד ועוד קוראים/גולשים.
אם התחזיות המוקדמות יראו שהקרב הוכרע, שהמנצח ברור וודאי, שמה שהיה הוא שיהיה - מי יגלה עניין בצריכה תקשורתית של מערכת הבחירות. ברור שכאשר זהות המנצח בתחרות שכל אזרחית ואזרח משתתפים בהם - אחוזי הצפייה בדרמה שנבנית לנוכח עינינו ב-BBC למשל ילכו ויגדלו.
אזי לקראת הבחירות הבאות יש לזכור שתחזית בחירות היא כמו תחזית מזג האוויר. לפעמים נכונה ולפעמים הטבע מסרב לשתף פעולה עם החזאים.
