חברי קיבוץ שובל עשו מעשה

קיבוץ שובל הוקם בסמוך לשבט הבדואי אבו אל קיעאן. בשנת 1948 קיבוץ שובל של תנועת השומר הצעיר בנגב הצפוני אסף לחיקו מתנה צנועה, שהסתכמה באדמות השבט הבדואי אבו אל קיעאן. שבט של ילידי הנגב, צבועים בצבעי אדמת הנגב, ילידי האדמה הזו, גדלו בה וחיו ממנה, הגם שאדמתם נלקחה מהם. רק כמה אלפי דונם, כמה אלפים פעוטים של אדמה נלקחו מהם. המתנה הצנועה תרמה רבות לגידולי הפלחה של קיבוץ שובל. תוספת הקרקע הזו עשתה רק טוב לקיבוץ שובל. אך על תושבי שבט אבו אל קיאן היא גזרה ניתוק ממקום מחצבתם, מהמקום בו נולדו ובו קברו את מתיהם. לאחר תקופה קצרה של נדודים בעל כורחם, לאחר שנדרשו לנטוש את אדמתם, בצו הממשל הצבאי הועברו בני השבט למקום אחר, אותו הקצתה להם המדינה. במקום שהקצתה המדינה, בנו הבדואים את הכפר אום אלחירן, בו הם יושבים כבר למעלה משישים שנה. במרוצת שישים שנה נולדו במקום כבר בני הדור השני ובני הדור השלישי, משפחות התרחבו. ילדים גדלו והתחתנו. הקימו משפחות חדשות. כן, הם התרבו. יש צורך במגורים למשפחות חדשות. למרבה הצער, הפתרון היחידי שנמצא לאחר שישים שנות חיים במקום הוא הרס הכפר ובנייה במקום יישוב יהודי. צר לי, שממשלת ישראל אינה מונחית על-ידי צו החיים, שיש בנגב מקום לכולם. יש בנגב מקום לחוות בודדים של אלף דונם עם כביש גישה מים וחשמל. יש מקום לקיבוצים ולמושבים, יש מקום לעיירות פיתוח הקולטות עולים חדשים. יש מקום ליוזמות של צעירים יהודים לבנות כפרים. יש גם מקום לבדואים המהווים כ-35% אחוז מתושבי הנגב, החיים על 3% משטחי הנגב. אני פונה לחברי קיבוץ שובל, קחו על עצמכם להיות חלוצים במאבק הציבורי לשים קץ להתעללות של ממשלת ישראל בישוב בדואי, שלפני שישים שנה נדרש על-ידי הצבא לעזוב את המקום, הועבר למקום אחר, ועכשיו מבקשים שוב לנשלו מביתו רק כדי להקים בו ישוב כפרי יהודי. אני קורא במיוחד לחברי קיבוץ שובל ולכל האזרחים ביישובי הנגב - יהודים וערבים - להתלכד למאבק ציבורי אזרחי בעד הקמת הישוב היהודי חירן, אך אסור שזה ייעשה על-ידי פינוי ישוב בדואי מאדמת המדינה. אינני יכול לסיים בלי להביע את צערי על החלטת בית המשפט. בית המשפט יקר לכולנו. אך אני כואב את החלטתו המוטעית. כפר חירן היהודית טוב שיקום, בל נעשה זאת כשמעלינו יתנוסס דגל שחור של הריסת ששים שנות חיים מכפר בדואי, שהממשל הצבאי יישב אותו שם..