אוהב כסף לא ישבע כסף

אני עוקב אחר הדיווחים בתקשורת על הפרשה הידועה כ"פרשת רונאל פישר" ומשתומם על השם המוזר שניתן לה. עו"ד פישר קיבל קרדיט הרבה מעבר לראוי לו שהרי הוא רק סימפטום זעיר בתופעה אנושית מרתקת. תופעה זו היא כמובן הרבה מעבר ל"פרשה" - שם חלוד שהופך את צבעי התופעה העזים לדהויים ביותר. אם כך ולדעתי ב"פרשת רונאל פישר " אין "פרשה" ואין "רונאל פישר". יש תופעה שעלילות פישר הן דוגמה פרטית שלה. אין בכוונתי כלל לעסוק בעלילה זניחה זו וגם אין צורך בכך שהרי דיווחי התקשורת על האישים והחקירות מעדכנים את כל מי שמעוניין בכך ואופן שוטף. מעללי פישר כמו מעללי אולמרט ומעללי כל האחרים שנתפסו בכניעתם המוחלטת לתאוות הבצע מעוררת בי מחשבות באשר לכל הרבים האחרים שנכנעו אף הם לתאווה זו אך מעולם לא נתפסו. אין לי ספק שיש רבים שכאלה כשם שאין לי ספק שמספרם עולה אלפי מונים על אלו שנתפסו שהרי בתופעה אנושית עסקינן. מהו כוחו של מה שאנו קוראים "כסף" הגורם לאנשים ליטול סיכונים שימחקו כליל את אישיותם אם יתממשו? מהו אותו כוח הגורם לאנשים לבוז לכללי מוסר בסיסיים ולחיות בלעדיהם ובלבד שהכסף ימלא את מקומם ? מהו אותו כוח המוביל אנשים בעלי תבונה לא להקשיב לקול תבונתם ולהתמכר לתאוות הכסף ? שאלות כגון אלה ורבות אחרות שכמותן מפנות לשאלה פילוסופית גדולה שהעסיקה ענקי רוח משחר ההיסטוריה האנושית. אין פילוסוף שעסק בתורת המוסר מבלי שיתייחס לשאלת שיעבוד האדם לתאוותיו והאם יש דרך לשחררו מהן. עיסוק פילוסופי בשאלה זו לפישר ולאולמרט מן הסתם כבר לא יועיל אך לאחרים הפועלים במחשכים ועדיין לא נתפסו או לאחרים העומדים על סף כניעה לתאווה זו, הינו מומלץ ביותר. ספר קהלת מיוחס למלך שלמה שהיה כידוע לא רק החכם באדם אלא גם העשיר באדם. "אוהב כסף לא ישבע כסף" כשהוא בא מפיו של עשיר מופלג כשלמה הינו וידוי אישי של מי שבחכמתו העילאית מגלה לעת זיקנה כי צבירת הכסף הייתה אחת מחולשותיו וטעויותיו שהרי כולה "הבל הבלים". כאשר נחשפות "פרשיות" כגון זו של עו"ד פישר או אולמרט, ההפתעה האמיתית שלי היא מעצם היותנו "מופתעים". אם החכם באדם נפל קרבן לתאוות הכסף מה מפתיע בנפילת אולמרט, פישר או כל אחד אחר? אנו בעולם המערבי לא התחלנו אפילו להבין את כוחו ההרסני של "הבל" זה כאשר החינוך שלנו כולו מכוון לאהבת הכסף דבלעדיו אין "הצלחה", "חיים נוחים" ושאר כינויי סרק למושג האמיתי הלא נעים לאזנינו - אהבת הכסף. חשיפת פרשיות שכאלה היא רק קצהו של ההר הגדול שעדיין לא נחשף ושברובו יזרום אל תהום הנשייה כבלתי חשוף. במקום להציג סקירה פילוסופית ארוכה ומייגעת אשאיר את שאלת אהבת הכסף של "אוהבי הכסף" (כלומר כולנו) כשאלה פילוסופית ראויה לבדל הירהור אצל הקורא. ובפילוסופיה השאלה היא העיקר גם אם תשובה נחרצת אין. כפתיחה וגרוי להירהור ראוי שכזה אביא ציטוט קצר אחד השווה קריאה ולו רק משום ששכן לפני קצת יותר משלוש מאות שנה במוחו של גדול הפילוסופים בכל הזמנים ברוך שפינוזה. בקשו מדמיונכם לקחת אתכם אחורה בזמן אל חדרו העלוב של ברוך התיישבו מולו ושימעו אותו אומר לכם: "והנה כל אורחם ורבעם של בני האדם וגם מה שהם מעריכים כטוב עליון (כפי שמעידים מעשיהם) ניתן להעמידו על שלושה דברים: עושר, כבוד ותענוגות בשרים. שלושה אלה כובשים כל כך את דעת האדם עד שאין ביכולתו כמעט לחשוב על נכס אחר זולתם". ואם כבר הטרחתם את דמיונכם לקחת אתכם לשם נהלו עם ברוך שיחה קצרה שחיש תבהיר לכם כי עו"ד פישר הינו רק דוגמה פרטית וזניחה של אוהב כסף וה"פרשה" הינה דוגמה פרטית לתופעת שיעבוד האדם. אם תרצו אין זו אגדה אלא מציאות אנושית. ואם תרצו גם חישבו על זה אף שלצערכם מובטח כי כסף לא תקבלו על כך.