בשקט, בשקט, וללא פרסום תקשורתי, נפתחה ופועלת בחודשים האחרונים, למרגלות הר הזבל הדרומי של חירייה (כיום שם המתחם הכולל פארק
אריאל שרון) מזבלה חדשה פתוחה (לא מקורה) לחומרי פסולת בניין גרוטאות. המזבלה, הוקמה על-פני שטח ירוק פתוח סמוך לגדה הצפונית של נחל שפירים, נראית מרחוק ומזכירה במראה שלה סוג של מחנה פליטים.
פגיעה מהותית בחזות הסביבה ובטבע
סיירתי לא מכבר במקום. דחפורים עובדים במלוא המרץ שעות רבות ביממה לפזר הגרוטאות וחומרי פסולת הבניין על-פני השטח כדי לדחוס חומרי פסולת נוספים. במקום מתחיל להיווצר הר של פסולת בניין. סביב המזבלה החדשה פזורים גרוטאות, פסולת חומרי בטון מכולות שככל הנראה באמצעותן מובאת הפסולת. יש כאן פגיעה מהותית בחזות הסביבה וכן פגיעה בטבע ובירוק. למה שותקים הארגונים "הירוקים"? למה לא נשמע קולם?
קורא אני לאנשי ארגוני הטבע והסביבה למיניהם בעלי הרכבים הצמודים שחלקם וודאי ספונים במשרדיהם הממוזגים לצאת לכמה שעות מהמשרדים לקחת את הרכבים הצמודים שלהם ולהגיע למקום ולמחות על הפגיעה המשמעותית בחזות הסביבתית ובירוק. אל תשכחו אנשי הארגונים "הירוקים" שעם ישראל מממן חלק מתקציבכם ואת המנגנונים של הארגונים שלכם במטרה שתגנו על הסביבה ועל הירוק.
הצד המזרחי של חירייה הופך לאזור תעשיה
את מיחזור פסולת חומרי הבניין במזבלת חירייה מפעיל איגוד ערים אזור דן לתברואה. גורם בכיר באיגוד אומר לי, כי הוא מעריך כי המזבלה החדשה שנפתחה מדרום להר הזבל ונושקת לגדת נחל שפירים לא תישאר במקומה זה והיא עתידה לעבור לשטח שלמרגלות הצפוניים של הר חירייה לכיוון צומת מסובים.
כאילו אין די בכך. בשטח מרגלות הצד המזרחי של הר חירייה (לכיוון כביש גהה) מוקמים במרץ מזה כבר חודשים רבים, שורה של מבנים גדולים מקורים שמיועדים בעיקרם למיחזור פסולת לסוגיה ואט אט הופך שטח זה לקבל צורה וצביון של אזור תעשיה קטן שעומד, כמו שזה נראה, להתרחב אני מבין את חשיבות מיחזור פסולת מבחינה סביבתית ואת התועלת הכלכלית שמפיקים מכך גופים וחברות פרטיות העוסקים בתחום זה, ויש לאזן בן שמירה על הטבע והנוף הפתוח לבין התועלת הכלכלית והרצון לשפר את הרווחים הכספיים ממיחזור הפסולת.
חשוב לא להקיף בצורה מסיבית את הר חירייה ואת השטח הירוק שלמרגלותיו במזבלות פתוחות או מקורות. הדבר פוגע בנוף הירוק ובחזות הסביבתית. מי שיש לו עין רגישה לנושא מבחין בכך מייד.
איגוד ערים אזור דן לתברואה הוא גוף הקשור לרשויות המקומיות ולמעשה הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ומן הסתם ייתכן שקל לאיגוד זה יותר מאשר גופים אחרים לקבל אישורים על תוכניות בנייה בוועדות התכנון הבנייה המקומיות, ועל כן חשוב שהגורמים הירוקים יגבירו הפיקוח על איגוד זה ולא יהססו להתנגד לתוכניות בנייה או פיתוח, אם הם סבורים כי תוכניות אלה פוגעות בטבע בנוף.
