דברים אלה אמר הקב"ה לאהרן הכהן הגדול - אחיו הבכור של משה ולאחותו מרים הנביאה אם יהיה נביאכם ה' בַּמַּרְאָה (לא פנים אל פנים) אליו (אל נביאכם לא אלמשה) אֶתְוַדַּע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בּחִדֹת וּתְמֻנֹת ה' יביטיב / ו, ז)
כי האיש (משה) ענו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה. לא נולד עוד אדם ענו כמוהו. זה בעקבות הדברים שדברה מרים אחותו אל אהרן אחיו על אדות האישה הכשיתאשר לקח כי אישה כשית לקח.(יב / א)
יש דבר שמעלה תמיהה בעניין הענישה שנענשה מרים על דברים שאמרה אל אהרן אחיה ואחי משה, כאשר מייד לאחר דבריה והינה מרים מצרעת כשלג (יב / י) הלא מרים דברה דברי לשון הרע אל אהרן, אשר שמע ולא התבטא בנושא זה. אף-על-פי כן, הקב"ה אומר למרים ולאהרן לשניהם: ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה (יב / ח).
אין כאן כל ספק כי מדובר במרים ובאהרן שהקב"ה נוזף בהם, לכן מדוע נענשת מרים ואילו אהרן לא נענש. כי כפי שהדברים נאמרו: מרים דברה אל אהרן אחיה ואהרן שמע ושתק. לא שיתף עצמו בדברי לשון הרע. מכאן שאם נקלע אדם במקרה למצב שבו אדם מוציא לשון על חברו, יהא הוא נענש על הוצאת לשון הרע והשומע הפסיבי לא ייענש כי לא נטל חלק בדברים שנאמרו, הוא נשאר פסיבי. אומנם רצוי היה שיסתייג מדברי לשון הרע, אלא שזו אליה וקוץ בה, כי ברגע שמצטרף לשיחה לדובר לשון הרע, יחשב הוא שותף לעברה. וישא בעונש שנגזר על מוציא לשון הרע.
שְׁמוֹר פִּיךָ וְאַל תְּדַבֵּר בַּאָחֶר סָרָה
שִׂים כְּבוֹד זוֹלָתְךָ כְּשֶׁלְּךָ בְּעֶת צָרָה
בְּשׂוּם דִּבְרֵי סָרָה כְּסוֹדוֹת נֶעֱלָמִים
זֶה אֶינֶנּוּ מְעִיד כִּי אַתָּה שֶׂה תָּמִים
לֹא בִּכְדִי נְעֶנְשָׁה מִרְיָם בְּנֶגַע צָרַעַת
השאירה את האמת בלתי נודעת
גָּם אִם דִבְרֵי אֱמֶת זֶה מְעוֹרֵר חָשָׁד
כִּי הָאָדָם בֹּו מְדוּבַר הוּא חַש נֵבְגַד
שְׁמוֹר לְשׁוֹנְךָ מְרַע זה טוֹב לַנְּשָׁמָה
שַׁבֵּח אִישִׁיּוּת בְּגָלוּי כֶּאֱמֶת לִשְׁמָהּ
כִּי דֵּבְרֵי שֶׁבַח בְּלַחַשׁ כִּדְבַר רַע נִשְׁמַע
כַּאֲמִירַת כּוּשית לְיֹפִי זֹאת לָשׁוֹן הָרַע
