א. "והאיש משה עניו מכל אדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב, ג'). הקב"ה מעיד זאת על משה רבינו. חשבנו להקשות - זה מה שיש לקב"ה להעיד על משה, הרי במשה הייתה תורה, חסד וכל מידות טובות, ומה מיוחד בעדות הזו? אלא חשבנו לפרש ולומר, בעוונותינו הרבים יש לנו ירידה גדולה בדורות, ומתי שאדם עושה דבר לא טוב במזיד הוא נשבר ועושה תשובה מיד; מתי שעושים עבירה בשוגג, אחרי יום או כמה רגעים שוכחים מכך. אדם הדליק אור בשבת בלי כוונה, במוצאי שבת הוא שוכח שהדליק אור, אבל מתי שאדם קרוב לקב"ה, השוגג יותר מפריע לו, ואם רחוק מהקב"ה פחות מפריע לו. על-פי זה חשבנו לבאר על משה רבינו - משה שהיה בשמיים להוריד את התורה וראה את הרוממות של הקב"ה, וכשירד לארץ נאמר עליו "והאיש משה עניו" - כי הוא היה בשמיים וראה את גדולתו של הקב"ה, ולא הצדיק עצמו על-אף דבר, ושקל כל דבר במשקל הגדול ביותר. ולכן זו העדות הגדולה ביותר. אדם חושב שהוא לא צריך להתמודד ולתקן את השגיאות והטעויות שלו, וטועה טעות חמורה בכך.
ב. הנביא אומר "תפילה לחבקוק הנביא על שיגיונות ה' שמעתי שמעך יראתי" (חבקוק ג', א'-ב'); וקשה - חבקוק היה נביא, מה נביא אומר - תפילה?! נביא צריך לומר נבואה. אלא חשבנו לפרש ולומר, חבקוק הנביא היה בן השונמית, אלישע הנביא התפלל עליה לבן והיא נפקדה, וכשנולד קראה לו חבקוק. עברו שנים והילד חלה ומת, בא אלישע הנביא והחיה את הילד. אם כן, חבקוק היה בשמיים ליד הקב"ה וראה שגם על השיגיונות מענישים בשמיים וצריך לפחד ולהיזהר מהם זהירות גדולה, ולכן נבואתו הייתה תפילה, להתפלל ולהרגיש הכנעה גם על השיגיונות. נבואת חבקוק הייתה - אם עשית דבר בשגגה, תמהר לעשות תשובה ואל תברח. וזה המשך הפסוק "ה' שמעתי שמעך יראתי", שהייתי בשמיים אז שמעתי מה זה הפחד מהקב"ה אפילו על שגגות, ויראתי. תמיד מהשיגיונות צריך להיזהר ולפחד כמו מהמזיד שאדם חוטא.
ג. רואים יסוד גדול - בני ישראל יוצאים ממצרים ומקריבים את הפסח, אך יש אנשים אשר טמאים לנפש אדם שאינם יכולים להקריב קורבן פסח. מצטערים אותם אנשים ובאים לפני משה ומבקשים - מדוע לא נזכה להקריב קורבן פסח?! ואז נותן להם הקב"ה את מצוות פסח שני. לומדים יסוד גדול לחיים - גם אם הפסדת פעם אחת, אל תתייאש, תילחם בכל כוחך ובסוף אתה תצליח, וגם אם אתה חושב שאתה לבד, כי בודדים היו אלו שלא הקריבו את הפסח וזכו לפסח שני.
ד. מסופר על רבי ישראל מסלאנט זצ"ל, פעם אחת הוא הסתובב בשעה מאוחרת בלילה ופתאום מבחין שבביתו של הסנדלר האור עוד דולק, תמה הרב: מדוע הסנדלר עוד ער? התקרב הרב לביתו של הסנדלר ופתאום הוא שומע את הקול של הפטיש ומבין שהסנדלר עדיין עובד. התקרב הרב ודפק בדלת והנה הסנדלר פותח את הדלת עם פנים צוהלות, שאל אותו הרב: מדוע אתה עדיין לא נכנס לישון? ענה לו הסנדלר: כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן. מילים אלו הן יסוד גדול לחיינו, ישנם אנשים שכאשר רואים שלא הצליחו בעבודתם או בכל דבר אשר פועלים, מיד נכנעים ומתייאשים ונופלים למצולות בעוד שהנר נשאר דולק, אבל דרך של יהודי היא שבכל רגע שעוד אפשר, תילחם לשנות את הכל, ברגע אחד הכל יכול להתהפך לטובה ולברכה.
ה. חשבנו להקשות על פסח שני, מדוע דווקא על קורבן פסח נתנו הזדמנות שנייה ולא על מצווה אחרת בתורה כגון סוכה, למה לא יעשו סוכות שני. אלא אפשר לבאר ולומר - פסח מסמן את היסוד של עם ישראל - זכר ליציאת מצרים, זה חג של אמונה בהשם וכוח האמונה צריך להיות מושרש בכל יהודי ומכוח האמונה אפשר להיוושע מכל הצרות.