אל מול מלחמת האזרחים הניטשת בסוריה - תיטיב ישראל לעשות אם לא תתערב בה. למרות לחץ הדרוזים בארץ - אסור לצה"ל להיחלץ לעזרת אחיהם במדינה השסועה, וזאת למרות סכנת הטבח הצפויה להם.
חרף המתח הנשקף לישראל מהגבול הצפוני - צריכה ישראל להתאפק ולא ליטול חלק במאבק העקוב מדם שמתחולל בקרב מי שנחשבים לאויביה המרים ביותר, הן מן הצד הסוני והן מן הצד השיעי.
ואכן, לא בכדי הקפידה ישראל, במשך יותר מארבע שנות-לחימה, להימנע ממעורבות ישירה במלחמה. אחרי ככלות הכל משסים בה דאעש, אל-קאעידה, החיזבאללה וצבאו של אסד איש ברעהו. זה האחרון הקפיד אומנם, במרוצת שנות-שליטתו על סוריה, שלא לחמם את הגבול הצפוני, אבל גם מהתייצבות לצידו - לא תצמח היום כל תועלת.
זהירות
אחרי ככלות הכל, אסד וצבאו הם גופים מוחלשים ואיבדו את כוחם האבסולוטי במדינתם. עם זאת אסור לשכוח שצבא-סוריה מצוייד, עדיין, בנשק כימי וביולוגי, ואיש אינו יודע לאן יתגלגל ומי, חלילה, יעשה בו שימוש כנגדנו
בשורה התחתונה יש על כן לזכור שכל סיוע צבאי רק יסבך את ישראל, במישרין, במלחמת האזרחים. לפיכך מוטל עליה לעקוב במשנה-זהירות אחר המתרחש שם ולהיות מוכנה, אומנם, לפרובוקציות אפשריות, אך עם זאת לא להתלהם.
הצהרות מצד הממשלה על כך שדאעש והחיזבאללה הם סכנה קיומית לישראל אכן מובנות מבחינה פנים-פוליטית, אך מסוכנות בהחלט מבחינה אסטרטגית. בד-בבד אסור לישראל לשכוח שהדרוזים במתחם הסורי נאמנים, בסופו של דבר, מכוח המסורת העדתית שלהם, לשלטון המדינה שבה הם יושבים - קרי לסוריה, ולאו-דווקא לישראל.
