יירוט פוליטי

הסלון האווירי בלה-בורז'ה הוא האירוע הביטחוני החשוב ביותר בעולם, וישראל היא אחת המציגות הבולטות ביותר בו. בשל כך, נהוג היה לאורך השנים ששר הביטחון מגיע לפתיחת הביתן הישראלי. לא השנה. הקואליציה הצרה אילצה את משה יעלון לוותר על הביקור, במסגרתו עמד להיפגש עם הנשיא פרנסואה הולנד ועם עמיתו הצרפתי, וזאת בנוסף למתן גושפנקה ממלכתית רבת-משמעות למאמצי השיווק של התעשיות הביטחוניות. זהו מצב בלתי סביר בעליל. ניתן להבין שהאופוזיציה רוצה למרר את חייה של הממשלה ולארוב לכל הזדמנות להביך אותה בהצבעות בכנסת, אבל השיקולים הממלכתיים חייבים לגבור על השיקולים הפוליטיים. כאשר שר אמור לצאת לשליחות ממלכתית, האופוזיציה חייבת להעניק לו קיזוז. האם מעכשיו ראש הממשלה יוכל לנסוע לארה"ב רק בפגרה? האם שר הכלכלה לא יוכל לקדם עסקים ישראלים בסין? האם שר החינוך לא יוכל להשתתף במצעד החיים? אופוזיציה שמטרפדת את כל אלו, מוכיחה שלא מגיע לה להיות בשלטון. בינתיים, ראוי לאמץ את החוק הנורבגי – ח"כ שמתמנה לשר מתפטר מהכנסת ויכול לחזור אליה אם כהונתו מסתיימת מסיבה כלשהי בעוד הכנסת אינה מתפזרת. החוק הזה ראוי מאוד מבחינת שמירה על ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, יכניס לכנסת עוד 20 חברים שלא יהיו טרודים במשימות מיניסטריאליות, וגם יאפשר לשרים למלא את תפקידיהם בלי האילוצים הפרלמנטריים הנובעים מקואליציה צרה.

לה-בורז'ה הוא הזדמנות נדירה לראות את המענה שיש לנו לאיומים הסובבים אותנו. רוב ימות השנה אנחנו שומעים על 100,000 טילים של חיזבאללה, על הגרעין האירני ועל מרוץ החימוש הסעודי – וזה מלחיץ. באופן טבעי, הרבה פחות מדברים על האמצעים החדישים והמתוחכמים שנכנסים ללא הרף למחסני צה"ל. אז זה לא שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות שאננים, אך ודאי שכדאי שנדע שיש מי שחושב קדימה ושומר עלינו. הנה חלק מהמערכות הישראליות שיוצגו החל מהיום (15.6.15) בפני העולם: מערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים להגנה מפני טילים, הטיל נגד טילים חץ, טילי אוויר-אוויר "דרבי" ו"פיתון" של רפאל, טילי "ספייק" רב-תכליתיים גם הם מתוצרת רפאל, מטוס G500 של התעשיה האוירית להתרעה מוקדמת, מטוסים ללא טייס מתוצרת תע"א ואלביט מערכות, טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח LORA של תע"א, מערכות ראייה לטייסים של אלביט מערכות, סימולטורים ומערכות הגנה למטוסים של אלביט מערכות. וזו, כאמור, רשימה חלקית בלבד.

אפשר לצקצק עד מחר ואפילו עד מחרתיים על כך שאנחנו סוחרי נשק חסרי מצפון שמוכנים למכור מכשירי הרג לכל מי שמשלם. זה כנראה לא נכון, אבל אפילו אם כן – זה מוצדק לגמרי. ראשית, משום שהייצוא הביטחוני מכניס למדינה מיליארדים רבים של דולרים חיוניים. שנית, משום שהוא מפרנס אלפי משפחות. שלישית, משום שהוא מאפשר להשקיע בפיתוח אמצעי לחימה חיוניים עבור צה"ל. רביעית, משום שאנחנו לא שומרי המוסר של העולם. מותר לנו להיות גאים במה שהתעשיות הביטחוניות שלנו מציגות בלה-בורז'ה. מדינה קטנה, הנלחמת על חייה ללא יום אחד של מנוחה מהרגע בו קמה, ומצליחה לשרוד בין היתר בזכות הפיתוחים המדהימים הללו – שיש להם קונים גם כאשר אנחנו צריכים להתמודד מול מעצמות כמו ארה"ב. מה לעשות שעם יפי-נפש לא הולכים למכולת, וקרוב לוודאי שגם לא ממש שורדים איתו. עדיף להיות קצת פחות יפים ולשמור על הנפש.