רגע בלבד לפני בוא הקיץ, האמור לשמש כעונה הבוערת, פוקד את ישראל שפל תיירותי מעורר דאגה. בצוק העיתים שואפת התיירות הנכנסת לאפס וביטולים נרשמים על ימין ועל שמאל. כשנה לאחר מבצע צוק איתן עדיין מצטיירת ישראל כיעד שאינו נחשב לבטוח.
למרות שהגבול שקט יחסית - יש באוויר מתח ברור. תורמים לכך הירי מעזה, סכנת הטילים של ארגון חיזבאללה, וגם האיום הנשקף מאירן. התייר המצוי פוחד להגיע, ומטבע הדברים מעדיף, כמובן, אתרים שלווים ורגועים יותר.
הצניחה הגדולה בתיירות הנכנסת מתורצת גם בחרמות המוכרזים חדשים לבקרים כנגד ישראל. גורמי תיירות מטעימים כי העניין כבר לובש ממדים של מחלה מדבקת, כאשר ארגוני צעירים, בעיקר סטודנטים, נמנעים במפגיע מלהגיע לארץ. בד-בבד נרשמים ביטולים של הופעות-אמנים על-ידי אמרגני-בידור למיניהם, הנכנעים בכך לתעמולת החרם הערבי, שרק הולכת ומתעצמת.
שמן למדורה
פגיעה קשה במיוחד מורגשת בעטייה של הירידה הגדולה שנרשמה בתיירות הנכנסת מרוסיה, ובכללה גם תיירות המרפא, המזינה את המרחצאות המינרליים בארץ. אלא שהסיבה לצניחה אינה נעוצה הפעם בישראל דווקא, אלא במשבר הכלכלי העמוק הפוקד את רוסיה והנותן, בין היתר, את אותותיו בתיירות היוצאת ממנה.
שמן למדורת השפל התיירותי מוסיפים, כמובן, התעריפים הגבוהים שמרשים לעצמם בתי המלון לגבות מן התיירים הזרים. אם לא די במשבר החמור, הפוקד ממילא את ענף התיירות הישראלי - הרי שבתי המלון בארץ אינם מהססים לירות לעצמם ברגל. במקום להקדים רפואה למכה ולהוזיל את תעריפיהם הנוסקים לשטחים - הם עושים בדיוק את ההפכא מסתברא ומבריחים בכך את התיירות הנכנסת.
