התעמולה המסיבית שמנהלים הדרוזים, תושבי ואזרחי מדינת ישראל, לגרום למדינת ישראל ולצה"ל, לעזור לדרוזים הסורים, מעוררת שאלת יסוד והיא: מה לנו ולדרוזים הסורים? מעבר לאינטרס האישי-משפחתי שיש לדרוזים הישראלים לעזור לדרוזים הסורים, שחלקם הניכר הם בני משפחותיהם, נשאלת השאלה האם יש למדינת ישראל אינטרס זהה, המצריך אותה להילחם במלחמות ובתת-המלחמות המתנהלות בין ארגונים ותתי-ארגונים, בינם לבין עצמם ובינם לבין משטרו של אסד בסוריה ולפעול לטובת הדרוזים הסורים במלחמות האלה?
גם הדרוזים הישראלים הפועלים לטובת כניסת צה"ל לשטח סוריה ועזרה לדרוזים הסורים, מודים - בפה מלא - כי הדרוזים נאמנים לשלטון שבשטחו הם מתגוררים. במסגרת נאמנות זו, הביעו -
לא אחת ובפומבי - הדרוזים הסורים נאמנותם למשטרו של הנשיא הסורי, חאפז אל-אסד והזדהות מוחלטת עמו בעמדותיו האנטי-ישראליות המובהקות.
הדרוזים הישראלים, הדורשים התערבות של ישראל במלחמות הפנימיות המתנהלות בשטח סוריה, לטובת אחיהם - הדרוזים הסוריים - אף הפגינו לפני מספר שבועות בדרישה כי לא יינתן טיפול לפצועי הקרבות במלחמות המתנהלות בשטח סוריה,
שעה שהטיפול הרפואי שיינתן, ככל שיינתן, לפצועי הקרבות המתנהלים בשטח סוריה, יינתן אך ורק לפצועים הדרוזים שייפצעו, ככל שייפצעו, בקרבות אלה.
לא כולם אוהדים את ישראל
בואו נודה על האמת - לא כל הדרוזים הם אוהדי ישראל והדרוזים הסוריים אינם אוהדי ישראל כלל וכלל. הדרוזים הסוריים גילו עמדתם העוינת כלפי מדינת ישראל וכפי שפירט רון בן ישי - בסוף השבוע החולף, במאמר שפורסם ב-
ynet - פועלים דרוזים סוריים נגד ישראל, בשירות חיזבאללה. רון בן ישי מתאר במאמרו סיטואציה לפיה לפני כחודשיים חצו ארבעה חמושים את הוואדי המפריד בין הכפר הסורי-דרוזי אל-חאדר לבין מוצב נטוש של צה"ל על גבעה בצפון רמת הגולן. הם נשאו על גבם מטעני נפץ שהיו אמורים להתפוצץ ולהרוג לוחמי סיור של צה"ל שמדי פעם עוברים במקום. הכוונה, ככל הנראה, הייתה לשחזר פיגוע שיזם וביצע חיזבאללה לפני כשנתיים באותו מקום בדיוק, באותה שיטה ואפילו מאותה סיבה - לסגור חשבון עם ישראל על תקיפת סיכול כלשהי בסוריה שיוחסה לצה"ל.
לפי מאמר זה, מתברר, כי בבוקר שלמחרת הפיגוע, הוקמו בכפר אל-חאדר הסורי סוכות אבלים, כאשר שניים מההרוגים היו דרוזים בני הכפר. מתברר, שארבעת אנשי החוליה שנהרגו היו דרוזים ומי ששלח אותם לבצע הפיגועים היה סמיר קונטאר, דרוזי שרצח - בשעתו - בשליחות אש"ף - כלל בני משפחת ארן בנהריה בשנות ה-70 ובעקבות זאת ריצה עונש של מאסר בכלא בישראל משך עשרות שנים. קונטאר שוחרר תמורת החזרת גופות אודי גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, בתום מלחמת לבנון השנייה, והוא משמש נציג של חיזבאללה ופעיל מטעמה ברמת הגולן.
הצגת הדרוזים הסוריים בידי אחיהם - הדרוזים הישראלים - באופן שהדרוזים מכבדים את המשטר שבקרבו הם יושבים, אינה יותר מאשר כיבוס מילים והצגת מצג דברים בלתי ראוי, בכל הכבוד הראוי, בפני תושבי מדינת ישראל. ברמת הגולן ישנם דרוזים רבים, שמעולם לא גילו כל סימפטיה למדינת ישראל, הם תמכו ותומכים, עדיין - בגלוי - בשלטונו של חאפז אל-אסד ואין כל סיבה שמדינת ישראל תסכן חיילים שלה -
ואפילו הם בני העדה הדרוזית, מקרב הדרוזים הישראלים - כדי לפעול לשלומם ולרווחתם, במסגרת הקרבות שמנהלים הארגונים השונים על אדמת סוריה.
נגד התערבות פעילה בקרבות בסוריה
בכל הכבוד הראוי להתארגנות של בני העדה הדרוזית בישראל, לצאת להתנדב ולהילחם לטובת אחיהם הדרוזים הסוריים, הרי כל עוד לא תתיר זאת ממשלת ישראל באופן רשמי, הרי מדובר בעזרה לכוחות האויב ואפילו - למגינת הלב - מדובר במשפחות שנחצו בין שתי מדינות, ישראל וסוריה, זה שנים הרבה. אין כל סיבה שצה"ל יבלום דרכם של המורדים הסורים, שפתחו במתקפה רבתי אל כיוון עיר הבירה הסורית אלי דמשק. הניסיונות לגרור מדינת ישראל למעורבות בלתי רצויה בסוריה, הביאו לכך שגורמים אינטרסנטיים הפיצו שמועות שווא בדבר טבח המוני בידי דאעש וגם/או בידי ג'בהת א-נוסרה חאדר, בדרוזים הסוריים, שעה שדברים אלה לא התרחשו מעולם. שמועות שווא אלה גרמו לנהירה רבתי של דרוזים ישראלים אל הגבול, עד שצה"ל נאלץ להכריז על האזור כאזור סגור.
ההקפדה של הדרוזים על סודות ויסודות דתם, הביאה להתנהגות וצורת התנהלות ציבורית, המוכרת בשם: "טקיה", לפיה הם נאמנים למשטר הקיים, ככזה. מכאן, שהדרוזים משרתים, בנאמנות רבה, הן בצה"ל, הן בצבא הסורי, כמו-גם בצבא לבנון. מאחר שהדרוזים מגלים גם נאמנות למשפחה, לעדה ולקהילה, ברורה גם התנהגותם הרגשית וחרדתם באשר לגורל אחיהם - הדרוזים הסוריים.
אין חולק שמדינת ישראל חייבת חוב מוסרי, רב בשנים, לדרוזים אזרחי מדינת ישראל ולקשר הגורדי שקשרנו עימם. עם זאת, יש להבדיל ולהבחין בין הדרוזים, תושבי ואזרחי מדינת ישראל, לבין הדרוזים תושבי ואזרחי סוריה. מה לנו - בכל הכבוד הראוי - ולדרוזים הסוריים, שנלחמו - ואולי עדיין נלחמים - בשורות הצבא הסורי נגדנו. יש להבדיל בין סיוע
הומניטרי, שמדינת ישראל מחויבת להעניק לדרוזים הסוריים, כפי שמעניקה היא אותו לכל מיעוט המצוי בסכנת קיום. עם זאת, אין כל מקום, כי צה"ל יחצה הגבול בינינו לסוריה ויתערב התערבות פעילה בקרבות בסוריה, לטובת הדרוזים הסוריים. אין גם כל מקום להתיר לדרוזים ישראלים להצטרף ולהילחם לצד אחיהם הדרוזים הסוריים בקרבות בסוריה. יש להבהיר לדרוזים הישראלים, כי הצטרפות לקרבות בסוריה, מהווה - נכון לימים אלה - מעשה של בגידה, לכל דבר ועניין, במדינת ישראל.
קיימות דרכים נוספות לעזור לדרוזים הסוריים, מעבר להתערבות פעילה בקרבות בשטח, בין בדרכים דיפלומטיות ובין בדרכים שאין צורך לפרט ולפרוט אותן לפרוטרוט במאמר המתפרסם בפומבי ובשער בת רבים.
