לא באמת חושבים על הענקת תעודות הוקרה, על אותות למיניהם או כבוד כאשר מתקבלים כחברה מן המנין באגודת הסופרים העברים, או בכל מקום שהוא. בסך-הכל רציתי להיות חברה באגודה המופלאה הזו, בעיני.
לפעמים נדמה כי הדברים קורים מעצמם. אין זה כך. מי שלא עושה, לא יקרו דברים בדרכו.
מדוע? משום שבעת העשיה, האנרציה וכוח ההתמדה מופעלים, הרדיוס הראשון גדל ומתרחב ונושק ונוגע במקומות לא נודעו ואז אותה פת לחם שנישאה על פני ימים, חוזרת בגדול ומביאה עמה בשורות, הכרה, הוקרה ואות.
קסת הזהב. האות. וגם לי הוא הוענק. יחד עם נוספים.
הטקס התקיים בבית הסופר בת"א, ב-18.6.15 ואלו הדברים שנשאתי בפתיחת הטקס:
בדצמבר 2009 עמדתי כאן בטקס קבלתי כחברה מן המנין באגודת הסופרים העברים בישראל. גאווה גדולה, אושר, אושר ושוב גאווה על התעודה שקבלתי שתלויה במשרדי ובביתי.
עולם זר, שונה ואחר ממה שהכרתי כ"תולעת ספרים", ילדה עיקשת בת 6, שבלעה 3 ספרים בשבוע, והכירה את עולם הכתיבה אך ורק כקוראת.
כתיבתי פרצה ב 22 בדצמבר 1998 עם שירי הראשון "שקיעה" שראה אור בספרי הראשון "אני - זה בסדר", וסיפור ילדים ראשון "שני עכברים" שראה אור בספר הילדים הראשון "בית ספר לנמלים". 7 ספרים עד כה משנת 2002 ו 10 אנתולוגיות.
ובינתיים איתרתי 100 משפחות ניצולים מאנית המעפילים "רפיח" ובסוף החודש אייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים היהודי בונקובר, קנדה, עם הסרט "שם קוד - רפיח".
גאווה, אושר והברכות זרמו.
וציוריי מוצגים בעולם ובארץ ואני מלאת גאווה, אושר והברכות זורמות. ויזמתי את מיזם התקליטורים, "כבר לא במגירה - שירים", בו חיברתי מלחינים וכותבים לא ידועים, כדי ליצור שירה עברית ישראלית, מקורית ואיכותית. 7 תקליטורים הודפסו. רני הלרמן - מלחין, כותב וזמר, מנכ"ל הייטק, הינו אחד מאותם "לא ידועים". גאווה, אושר והברכות זרמו.
ואז הוצע לי מינויי כדוברת האגודה.
אושר, גאוה והברכות זרמו.
וחלפו כשנתיים כשהגיעה ההודעה על קבלתי את אות קסת הזהב. גאווה, אושר והברכות זרמו.
והשבוע ראה אור ספרי השביעי "עוד?". גאווה, אושר והברכות זרמו.
וּמִישֶׁהִי אָמְרָה / ציטוט מתוך: "עוד?", הוצאה עצמית, יוני 2015
"וּמִישֶׁהִי אָמְרָה לִי שְאֲנִי אִשָׁה גְדּוֹלָה,
וְזוֹ הָיִיתּ אֲתְּ."
ואסיים בשיר שכתבתי במיוחד לערב זה, לכם ולי, מקבלי אות קסת הזהב.
אות קסת הזהב / שרה אהרונוביץ קרפנוס
וַהֲרֵי הִיא רַק קֶסֶת
כְּאוֹתוֹ פּוּךְ כְּאוֹתָהּ כֶּסֶת
מְרַחֶפֶת מֵעָל כְּמַעֲטֶפֶת
מְחַמֶּמֶת, רַכָּה וְאוֹפֶפֶת.
וַהֲרֵי כָּל שֶׁבָּהּ - הַדְּיוֹ
רוֹשֵׁם וּמַכְתִּים נְיָר וּגְוִיל
וְיוֹדַעַת לְסַפֵּר עַל הֶדְיוֹט
עַל אַהֲבָה, שְׁכוֹל וּשְׁבִיל.
וְהִיא שֶׁלִּי וְהִיא שֶׁלָּנוּ
וְגֵאִים אָנוּ בָּךְ קֶסֶת וְאוֹת
עַל כִּי בָּחַרְתְּ בָּנוּ
וְנַבְטִיחַ, נִשְׁמְרֵךְ לַבָּאוֹת.
13.6.15
©כל הזכויות שמורות
