הוויכוחים הציבוריים שמתנהלים בימים אלה סביב שאלת
חופש הביטוי של אמנים, אינם מיוחדים לנוף הישראלי. בפברואר השנה הכריע בית המשפט העליון בספרד בשאלה, האם יצירות של זמר ראפ מהוות "נאום שנאה" במובן של האדרה או הצדקה של מעשי טרור, וזאת בניגוד לסעיף 578 של הקוד הפלילי הספרדי. הוראה זו קובעת, כי האדרה או הצדקה של מעשי טרור או של מבצעי מעשים אלה, וכן ביצוע מעשים שיש בהם כדי להשפיל או לזלזל בקורבנות מעשי טרור או במשפחותיהם, תישא עונש של מאסר בין שנה לשנתיים.
המערער (שהורשע בערכאה ראשונה), העלה ליוטיוב שירים וסרטונים שבהם הוא נראה מצדיק את מעשיהן של קבוצות טרור כגון אל-קאעידה, אטאה, גראפו ואחרות. בשיריו הוא אף איחל שקבוצות אלה ימשיכו לפעול. בערעור טען הזמר, שעקרונות חופש הביטוי וחופש היצירה האמנותית מגנים על מעשיו ולפיכך אין להענישו. בית המשפט העליון דחה את הערעור תוך שקבע מספר הבחנות מעניינות.
ראשית, בית המשפט העליון בספרד עמד על ההבחנה בין "שנאה פנימית" לבין "הבעה פומבית של השנאה". במקרה הראשון מדובר ב"רגש" של אדם שאינו נושא לענישה פלילית, בעוד שהמקרה השני יכול להוות עבירה. השופטים הדגישו, ש"הצהרת שנאה" אינה מוגנת על-ידי עיקרון חופש הביטוי.
עוד ציינו בפסק הדין, כי בשירים שהופצו באינטרנט נכללו משפטים שבאופן ברור האדירו אנשים שנשפטו בגין עבירות טרור או החמיאו למעשיהם. כך, אחד השירים שהתייחס לאסיר כלל את המשפטים: "בתי הסוהר מלאים בגיבורים המשתייכים למעמד הפועלים. את האמת זורקים לכלא, אך האסיר תמיד יברח החוצה. כוחות הכיבוש מכנים 'טרור' מעשה פשוט כמו הרמת הקול, בעוד שהם מפציצים בתי ספר". לאמרות מהסוג הזה הוסיף הזמר משפטים נוספים, שכללו הזמנה "רטורית" (בלשון בית המשפט), לפגוע בגופים שונים כגון: "לטלוויזיה הספרדית מגיעה פצצה". אמירות אלו הן עבירה פלילית.
לפי פסק דינו של בית המשפט העליון, "להצדיק" - הכוונה לצייר כחוקיות ולגיטימיות התנהגויות שהן מעשים פליליים. נושאי ההאדרה יכולים להתייחס למעשים המוגדרים כמעשי טרור בחוק הפלילי, ו/או לאנשים שהשתתפו בביצוע מעשים אלה. על-מנת שהעבירה תתבצע, יש צורך בפרסום או בהפצת ההאדרה או ההצדקה בכל אמצעי של ביטוי ציבורי או תקשורתי, כגון עיתונים או אינטרנט, וכן במופעי ציבור בהם יש ריבוי משתתפים.
שנית, בית המשפט העליון הספרדי הבהיר היטב, כי "נאומי שנאה" שמטרתם להצדיק מעשים של טרור אינם מוגנים על-ידי עיקרון חופש הביטוי, שהרי "הטרור הוא הפגיעה החמורה ביותר שניתן לבצע בקהילה שסובלת ממנו, מפני שהטרור מתבסס על חיסולו של אחר שהוא שונה, בחוסר טולרנטיות אבסולוטית, וכן בעיבוד הפלורליזם הפוליטי, ובסופו של דבר בהטלת אימה על הכלל כאמצעי להשגת מטרות". הערעור נדחה והזמר נשלח לשנתיים מאסר.
ספרד היא מדינה דמוקרטית, חברה באמנה האירופית לזכויות האדם ובאיחוד האירופי. סעיף 20 לחוקה הספרדית מכיר בזכות להביע ולהפיץ באופן חופשי את המחשבות, הרעיונות והדעות באמצעות המילה, הכתב וכל אמצעי אחר. אותו סעיף מכיר בזכות ליצירה ספרותית, אומנית, מדעית וטכנית. עם זאת, עיקרון חופש הביטוי והיצירה האומנותית לעולם אינם מוחלטים. הם מוצאים את גבולותיהם, בין היתר, מקום שהיצירות גורמות להכפשה, בוז או השפלה לקורבנות טרור או בני משפחותיהם.