חלומו של נפוליאון כמעט הצליח להתגשם, כשאירופה החלה להתאחד כשוק משותף, תחילה שש מדינות, ובהמשך, לאחר אמנת מאסטריכט, הצטרפו לאיחוד האירופי עוד ארצות, וביחד הן -26, כולל מהגוש הקומוניסטי לשעבר. מטבע אחד – האירו, משותף לרובן. מעבר הגבולות לא קיים כבר. בעלי אזרחות אירופית חופשיים לנוע ברחבי
האיחוד האירופי, להגר לכל אחת מהארצות, לבקש להתקבל לעבודה, ואם לא – הם זכאים לקיצבת אבטלה, ולשרותים רפואים וסעודיים חינם.
כשכמה מדינות שהיו רגילות למוסר עבודה ירוד, בעטיו נכנסו לחובות ענק, החלו ללוות מיליארדים מהשותפות הבכירות באיחוד, החל הגלגל להיסוב לאחור. המורסה הראשונה שנפערה הייתה יוון. המיליארדים שלוותה בעיקר מגרמניה העשירה לא הוחזרו, ולאור מצבה הכלכלי המרושש של יוון, כנראה גם לא יוחזרו. לא זאת בלבד, אלא שראש הממשלה הקומוניסטי של יוון לא היה מוכן לנקוט בצעדים שאולי יבריאו את המצב, ורק בלחץ העם נאות לכך. את הקנצלר הגרמניה אנגלה מרקל יש מתארים כאשת ברזל רעה ואכזרית, העומדת בתוקף על החזר החובות. ולא היא.
מרקל ושר האוצר שלה יודעים היטב, שאם תוותר גרמניה ליוון על חובותיה – תבואנה בעקבות כך בדרישות למחיקת החובות כל שאר המדינות בעלות חובות עוד יותר גדולים, כמו ספרד ואיטליה, וגם הן לא תשלמנה אותם, ואף הן תרצינה הלוואות נוספות מגרמניה. בקיצור – כך או כך, מה שלא יקרה – איחוד אירופה כנראה יתפרק, מבחינה מוניטרית והעזרה ההדדית של החזקים לחלשים. וכך יסתבר שהשאיפות הלאומיות שהחלו לפרוח בעטיים של כיבושי נפוליאון, יביאו את הפירוק והקץ לחלומו וחלומן של צרפת וגרמניה, מקימות הגוש האירופי שהיה אמור להוות משקל נגד לכוח הכלכלי של ארה"ב.
בריטניה חשה מתחילת הדרך בסכנה שבאיחוד האירופי, ונעתרה בזמנו להצטרף להתחייבות ביטול המכסים בין מדינות השוק המשותף, אך בשום אופן לא המירה את הלירות שטרלינג לאירו. והיא צדקה. כי השטרלינג שומר על ערכו ונשאר חזק, בעוד האירו, שערכו היה גבוה בהרבה מהסביר, יורד ויורד, ויתכן שיחזור למיקומו הראשוני – כשהיה שווה 1 אירו = כשמונים סנט אמריקנים. מלבד זאת, מיליוני המהגרים שהציפו אתבריטניה וממשיכים להגיע, מובטלים מעבודה והממלכה המאוחדת צריכה לדאוג לכלכלתם ולבריאותם. כל אלה מכרסמים בכלכלת אנגליה, ולכן זה הנושא שיעמוד במרכז הבחירות הבאות בנובמבר שם: הדרישה להינתק מה- EU .בנוסף, לראש ממשלת בריטניה נמאס ששרת החוץ של האיחוד והיו"ר שלו, הם שמכתיבים עבור הבריטים את החוקים והדרישות. אנגליה מרגישה שהפכה וואסלית של האיחוד, ואת זה הם שואפים להפסיק.
כל הנוסע ומבקר באמריקה ובאירופה, יודע היטב שרמת המחירים באירופה היא פעם וחצי מאמריקה. ייתכן שהגיע הזמן לשינוי. כי אירופה כנראה כבר לא תגיע להיות גוש כלכלי חזק מאוחד השווה בעוצמתו לכלכלת ארה"ב. אך כנגד המצב הכלכלי המתדרדר באירופה, עולה בעיה הרבה יותר רצינית גם לאירופה וגם לאמריקה, ובעצם – לכל המערב:
שקיעת המערב ועלית האיסלאם.
הרפיסות של נשיא ארה"ב אובמה ושר החוץ שלו קרי כלפי אירן, בנוסף לרפיסות המדינות האירופיות שכל רצונם ותשוקתם הן אך ורק עשיית כסף מהאירנים, ולו גם במחיר התרת ייצור הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים; הראיה הקצרה והאטימות לכל מה שעלול להתרחש – כל אלה מביאים לשקיעת המערב, ירידת מעמדה של אמריקה כמעצמה מספר אחת, ועליית כוח האיסלאם שכל תשוקתו היא, כפי שעלי חמינאי הכריז היום
השמדת המערב, ובראש ובראשונה: אמריקה וישראל.
במקום שישראל הקטנה תתאחד כעם אחד, ותתכונן למכה שתונחת עליה, היא ממשיכה להתפלג על-ידי עסקנונצ'יקים חסרי תבונה ואינטלקט, שכל תאוותם היא כס השלטון – גם במחיר הזנחת העם וגרימת אסון על כולנו.
כדברי המשורר הלאומי שלנו "והיה חציר העם".