התנהגותו של המנהיג העליון של אירן, במיוחד מאז שנחתם הסכם הגרעין עם המעצמות, מעוררת כמה תהיות: יומיים אחרי חתימת ההסכם הוא נאם את נאום עיד אלפיטר ובו הפריח שוב את סיסמאות השנאה והעויינות המוכרות. הסיסמאות העיקריות שהופיעו בנאומו של חמינאי עם הפרשנות שלי, הן:
- "אמריקה היא האויב" - אם חשבתם, אזרחי אירן היקרים, שאמריקה הפכה לידידה שלנו בעקבות ההסכם, עליכם לשנות את דעתכם: ארצות-הברית הייתה אויב, נשארה אויב ותהיה אויב. ההסכם לא שינה מצב יסודי וקבוע זה.
- "הרפובליקה האיסלאמית לא תיכנע לעולם לתכתיביו של האויב ולא תתפשר על שימור היכולות ההגנתיות שלה" - אם יש מי שחושב כי ההסכם יביא לסיום תוכנית הגרעין שלנו הרי הוא טועה: אירן לא תוותר על היכולות שהשיגו מדעניה בעזרת אללה ובחסדו.
- "בין אם יאושר נוסח ההסכם ובין אם לאו, לא נפסיק לתמוך בידידינו באזור. העם המדוכא בפלשתין, העם המדוכא בתימן, העם והממשלה בסוריה, העם והממשלה של עירק, העם המדוכא בבחריין, לוחמי החרות בלבנון ובפלשתין - כל אלה ימשיכו ליהנות מתמיכתנו" - לא נחדל מהתערבותנו בענייניהן של המדינות באזור, ולא נחדל לממן, לחמש, לאמן ולעודד ארגוני טרור.
- "אין לנו הידברות עם אמריקה ביחס לנושאים העולמיים והאזוריים השונים" - אנו חופשיים לעשות בכל מדינה באזור ובעולם ככל העולה על רוחנו, וארה"ב לא תצליח לכפות עלינו את הכללים של מה שנקרא "הקהילה הבינלאומית". לא הסכמנו לכלול עניינים אלה בהסכם, ולכן אנו חופשיים לעשות בהם כטוב בעינינו.
- "(האמריקנים טוענים) שכאילו הצליחו לגרור את ממשלת אירן לשולחן המשא-ומתן, להכניע את אירן, למנוע את חימושה הגרעיני, ועוד כהנה וכהנה. אבל האמת היא אחרת". - נשיא ארה"ב מנסה למכור את ההסכם כאילו שיש בו דרך למנוע את חימושה הגרעיני של אירן. הוא טועה ומטעה, ואנו נעשה ככל העולה על רוחנו.
- "אומנם איננו מברכים על שום מלחמה ולא ניזום כזו, אבל אם תתחולל כאן מלחמה, מי שתובס בה תהיה אמריקה הפולשת והפושעת". - אם יש מישהו בארה"ב או במקום אחר החושב שיש לו אופציה צבאית מולנו - טועה, וכמו שנביס את אמריקה נביס כל מדינה אחרת.
דרוש אויב חיצוני
השאלה העולה מעצמה בעקבות נאום זה היא מדוע חש חמינאי, שעליו להפריח כאלה סיסמאות עוינות כלפי ארה"ב, ביודעו כי בארה"ב יש התנגדות גדולה להסכם, וכי על הקונגרס לאשר אותו? מדוע המנהיג העליון מפיק הכרזות העלולות להגביר את ההתנגדות בארה"ב להסכם, מספק תימוכין לכל הטענות נגד ההסכם וגורם מבוכה לנשיא ארה"ב, שקידם את ההסכם בכל כוחו?
התשובה לשאלה זו מעט מסובכת אבל ברורה לכל מי שמודע למצב הפנימי באירן.
האוכלוסייה באירן צעירה ביחס למדינות אירופה: למעלה ממחצית התושבים צעירים מגיל 35, כלומר, לא חיו בימי השאה שסולק בסוף 1978. כתוצאה מכך הם לא חוו את הדיכוי שהיה בזמנו, ולכן אינם יודעים למה עליהם לחיות תחת הדיכוי של האיותאללה. הרוב הגדול של האוכלוסייה באירן חילונית לגמרי, ומנהלת חיים רחוקים לחלוטין מהאיסלאם, מהשריעה ומהמסורת. הדיכוי הדתי מביא אנשים להתרחק מהדת ולפתח רגשות אנטי-דתיים, וככל שהדיכוי הדתי גדל, כך מתרחק הציבור האירני מהדת.
המתירנות המינית באירן רווחת ונובעת, בין השאר, מגיל הנישואין הגבוה. מסקר שנערך ב-2008 עולה כי גיל הנישואין הממוצע של גברים מגיע לכמעט 40, ושל נשים - 35. הממשלה מחלקת בחינם אמצעי מניעה, בהעדיפה אפשרות זו על פני טיפול במחלות מין, בהריונות ובתינוקות בלתי רצויים. סצנת הגייז - גברים ונשים - בערי אירן פורחת, וברשת קיימים אלפי אתרי פורנו בפרסית, שרובם מנוהלים מאירן.
המסגדים בטהרן שוממים כמעט לחלוטין, וכתוצאה מכך נושא המנהיג העליון את נאומי יום השישי באוניברסיטת טהרן, והסטודנטים חייבים להיות נוכחים ולהריע בהינתן הסימן. ב-2009, בעקבות הבחירות שבהן "זכה"
אחמדינג'אד בפעם השנייה, פרצו הפגנות ענק בערים רבות. הפגנות אלה - שמרבית משתתפיהן היו סטודנטים - דוכאו ביד חזקה: גברים נורו למוות, וגברות נלקחו לבתי סוהר ונאנסו על-ידי הסוהרים. מאוחר יותר התברר שהשלטון הכין שני מטוסים כדי להבריח את ראשי השלטון מהמדינה, אם המפגינים יצליחו להפיל את האיותאללה.
ההסכם בין המעצמות ואירן שנחתם ב-14 ביולי השנה הפיח תקווה חדשה בקרב רבים מבני העם באירן, ובפרט הצעירים. הסיבה הראשונה לתקווה זו היא הסברה שעכשיו יגיעו אל העם מיליארדים רבים של דולרים, שנמנעו ממנו במשך שנים. המצב הכלכלי ישתפר, הרווחה תגבר, והחיים יהיו טובים יותר. האופטימיות גם מחזקת את התקווה שעם השיפור בכלכלה, ישתפר גם מצב זכויות-האדם, יורחבו החירויות הפוליטיות וייחלשו הדיכוי והשחיתות מצד השלטון.
חמינאי מודע היטב למגמות אלו בקרב האוכלוסייה הצעירה, והוא פוחד שההסכם עם המעצמות יוליד תגובת שרשרת בקרב הצעירים שירצו לתרגם את ההפשרה הכלכלית לשחרור הרצועה הפוליטית, הדתית, התרבותית והאישית. על-מנת להתמודד עם מגמה זו, חש חמינאי כי עליו למצוא, או להמציא, אויב חיצוני, רע ומאיים, שבגללו על כל האירנים, ובעיקר הצעירים, לעזוב את כל העניינים הצדדיים ולחסות תחת המנהיגות של האיותאללה, כי אמריקה היא עדיין אויב המאייםעל אירן, ורק אם כל האירנים יתמכו בשלטון, יוכלו לשרוד מול ממלכת הרשע המערבית.
זוהי הסיבה האמיתית, העמוקה, לנאום ההסתה של חמינאי. הוא זקוק לאיום חיצוני מצד "השטן הגדול", כי הוא פוחד מהרוב החילוני באירן, שאינו תומך באיותאללה, גם לא באלה המכונים "רפורמיסטים", שאינם אלא מסיכה רכה שנועדה להנציח את השלטון, לא לשנותו וודאי לא להחליפו. המנהיג העליון מקווה כי יצירת איום חיצוני מצד אמריקה תשכנע את מיליוני הצעירים חסרי המנוח לוותר על חלומות החרות ולזנוח את הרצון לסלק את האיותאללה.
בנוסף, עלינו לזכור שאירן היא מדינה מלאכותית המורכבת משש קבוצות אתניות נפרדות: פרסים (כ-60 אחוז), אזרים, כורדים, טורקמנים, בלוצ'ים וערבים. רוב האזרחים הם שיעים, אך הבלוצ'ים והכורדים הם סונים. שתי קבוצות אלו מנהלות מלחמת גרילה נגד השלטון המרכזי במטרה לזכות בעצמאות, ומפילות חללים בקרב חייליו ואנשי משמרות המהפכה. העולם אינו מודע למלחמות הללו, שכן אין רשות לעיתונאים לבוא לאזורי הלחימה, לצלם ולתעד את האירועים הקשים המתנהלים בהם.
מסקנות
כיוון שההסכם עם אירן אינו מספק דרך לוודא באופן מוחלט והרמטי שהאיותאללה אינם מפתחים נשק גרעיני, עלינו להניח כהנחת-יסוד שבנקודה מסוימת בעתיד הם אכן יעשו זאת, אם אינם עושים זאת כבר היום. נשק גרעיני בידי האיותאללה מסוכן לשלום העולם בשל הראייה האפוקליפטית של האיסלאם השיעי ובגלל השאיפות האיסלאמיות להגמוניה עולמית. יש במסורת האיסלאמית דרכים להכשיר דתית את הכפייה תוך איומים ושימוש בכוח. נשק גרעיני ישמש כלי בידי האיותאללה לכפיית האג'נדה האיסלאמית השיעית על כל תושבי עולם.
הדרך היחידה להסיר לחלוטין את סכנת הנשק הגרעיני האירני היא לסלק את שלטון האיותאללה. עתה, לאחר שהעולם ויתר על נשק הסנקציות הכלכליות, יש בידיו שתי דרכים להשיג מטרה זו: האחת, לעורר ולעודד את הרוב הצעיר והחילוני לצאת למאבק נגד השלטון, והאחרת, לסייע למיעוטים הבלוצ'י והכורדי לערער את יציבות המדינה ולכידותה.
השלטון באירן חלש, פוחד מהאוכלוסייה, מחפש אויבים חיצוניים, שקוע ברטוריקה קיצונית כדי לחפות על חולשתו. ניתן להפילו במאמץ לא גדול, והבסיס המוסרי לעשות כך הוא חזק ומוצק: האיותאללה מערערים את השלטון מאז 1980 בלבנון, ולאחרונה בתימן. הם תומכים ברוצח ההמונים אסד בסוריה בנשק, בתחמושת ובכסף, ואחראים במידה רבה לשפך הדם בעירק. הם עמדו מאחורי פעולות טרור ברחבי העולם, ובכך מצדיקים את רצון העולם להיפטר מהם, כדי שלא יוכלו עוד להזיק לעולם ולאנושות. כך גם תיפתר סוגיית הנשק הגרעיני האירני.
השאלה היא אם העולם ער לסכנות הנשקפות לו מצד המשטר האירני, האם העולם מודע למציאות בתוך אירן, והאם לעולם יש האומץ לעשות את הנדרש ואגב כך גם לפתור את בעיית הגרעין האירני.
