מבוא: דאעש
באדיבותו של ד"ר גיא בכור, אני מביא כאן בעריכה קלה מאמר קצר שלו (לא חדש, אמנם), שמסביר מי היצור, שמככב בחדשות.
"כמי שהחשיב את עצמו לאחד שמכיר את מבנה העולם הערבי, הופתעתי (בעצם, נחרדתי) באחרונה לגלות שבעצם אין לי מושג. ההתפתחויות בשנים האחרונות עצומות ובעלות השלכות רציניות, לא רק עלינו אלא על העולם כולו.
בזמן שהיינו עסוקים בחיינו השגרתיים, ברקטות של חמאס ובפצצה האירנית, קם לו לפני כמה שנים ארגון הטרור המסוכן ביותר בעולם, והוא שולט כרגע על חצי סוריה ועל חצי עירק - שטח הגדול מבריטניה - ומאיים כבר ישירות ובגלוי על שלטונו של המלך עבדאללה בירדן. שמו של הארגון - דאעש (באנגלית -ISIS או ISIL).
הכנתי מדריך קצר על דאעש ועל השפעתו על המזרח התיכון, ואני חוזר - חשוב מאוד לקרוא ולפתוח את העיניים, כדי להבין הרבה דברים (כמו, למשל, למה ישראל לא מנסה להפיל את חמאס ולא פוגעת במנהיגיו). כל המידע, שאני מסכם כאן, גלוי וידוע למי שמתמצא, ורוב האנשים אינם נחשפים אליו.
דאעש הוא ארגון מוסלמי סוני, שצמח מתוך אל-קאעידה, והוא הרבה יותר קיצוני ממנו - כל כך קיצוני שאל-קאעידה התנער ממנו, משום שהוא טובח גם בבני עמו.
פירוש השם דאעש בערבית - "המדינה האיסלאמית בעירק ובסוריה". החל משנת 2010 הוא מונהג על-ידי הפסיכופט אבו בכר אלבגדדי - מוסלמי משכיל, שבילה בעברכמה שנים בכלא האמריקני. האיש נזהר מאוד שלא לחשוף את פרצופו (גם כשהוא נפגש עם פעיליו הוא עושה זאת לבוש במסיכה).
כיום מונה דאעש,לפי ההערכות, כבר יותר מ-10,000 לוחמים. המספר אולי נראה לכם קטן, אבל הם מצליחים להתגבר על כוחות גדולים מהם מספרית בזכות אסטרטגיה מוצלחת, הכוללת פיגועים גדולים, אכזריות בלתי נתפסת, לוחמה פסיכולוגית, השתלטות על מוקדי כסף וביטחון עצמי בסדר-גודל של היטלר.
כשמת מוחמד, אי-שם לפני 1,400 שנה, נבחר לו בכל פעם יורש ("ח'ליף"). בשלב מסוים התחיל קרב ירושה, והאיסלאם התפצל לשני פלגים - סונים ושיעים. גם אלה וגם אלה הנהיגו שלטון איסלאמי תחת הנהגה, העוברת בירושה (מנהיג הסונים נקרא "ח'ליף", ומנהיג השיעים נקרא "אימאם"). כיום הסונים הם 83 אחוזים מהמוסלמים בעולם, ואילו השיעים רק 16 אחוזים (המדינות היחידות בעלי רוב שיעי הן אירן, עירק, אזרביג'אן ובחריין). הזרם הקיצוני של הסונים נקרא "סלפים".
לפני כתשעים שנה, עשה כמאל אתאתורכ מהפכה חילונית גדולה,שבמסגרתה הוא ביטל את מוסד ה"ח'ליפות" ואת בתי-הדין האיסלאמיים (ה"שריעה") והחליפם במונחים מערביים כמו רפובליקה ובתי-משפט אזרחיים. בזאת, למעשה, ייסד את מדינת טורקיה, ובמקביל החלו שאר המדינות במזרח התיכון להיווצר - מצרים ועירק היו הראשונות ואחריהן כל השאר. חשוב להבין - את החלוקה למדינות במזרח התיכון עשה המערב, ולא בהכרח בהתחשב בחלוקה השבטית של האוכלוסיות באזור.
דאעש התחיל לצמוח בעירק, ואת הקפיצה הגדולה עשה לפני שלוש שנים בסוריה, כשהצטרף למלחמת האזרחים שם, והצליח להשתלט על חצי מהמדינה. משם החל להתפשט חזרה לעירק ועושה זאת בינתיים בהצלחה גדולה אל מול המשטר העירקי החלש והמבוהל, שארצות-הברית השקיעה מיליארדי דולרים בחימושו ובאימונו. דאעש ממומן בחלקו מכספים סעודיים, וגם משתלט על מקורות מימון בכל מקום שהוא כובש.
כל מקום, שכבש דאעש, מטוהר מנוצרים ומשיעים באכזריות קיצונית, שמתועדת ומופצת דרך המדיה החברתית בעולם הערבי, כדי לזרוע אימה ולהפחית את ההתנגדות ביעדים הבאים שייכבשו. דאעש משליט את החוק האיסלאמי הקיצוני, הכולל הוצאות להורג, קטיעות איברים, איסור מוחלט על נגינת מוזיקה ועוד.
לאחר שכבש את מוסול, העיר השנייה בגודלה בעירק, וגרם לנטישה של חצי מיליון (!) איש מהעיר, הכריז דאעש על הקמת המדינה האיסלאמית ועל תוכניותיו לעתיד.עיקרי ההכרזה היו: הקמת מדינה איסלאמית בראשות אבו בכר, שמונה ל"ח'ליף" (הראשון מאז שאתאתורכ ביטל את ה"ח'ליפות"); שינוי השם מדאעש לד"א - כלומר "המדינה האיסלאמית" (כבר לא רק בעירק ובסוריה); שלילת כל שלטון מדיני או דתי אחר (כלומר,אי-הכרה במנהיגי המדינות); והצהרה על מטרת-העל - להשתלט על כל העולם ולהשליט בו את האיסלאם. דאעש פונה למוסלמים בכל העולם וקורא להם למרוד בשלטון הקיים, ולהאיץ את המהפכה האיסלאמית העולמית.
ההשתלטות על מוסול הייתה קפיצת מדרגה פיננסית בדאעש משום שהשתלטו על כסף רב וגם על נשק, שהשאיר הצבא העירקי כשברח משם. במסגד במוסול, נשא כביכול אבו בכר נאום בהופעתו הפומבית הראשונה, אבל איש לא יודע אם זה באמת היה הוא, או כפילו.
היעד הבא של דאעש הוא ירדן - המוקד שנבחר הוא העיירה הבדואית מעאן, ושם כבר התחיל המרד בממלכה הירדנית - כוחות הביטחון הירדניים מטילים מצור על העיר אבל נמנעים מלהפעיל כוח.
המלך עבדאללה נמצא במלכוד - מצד אחד הוא חייב לדכא את המרד, ומצד שני הוא לא רוצה להצית מלחמה עם הבדואים, שהוא צריך את תמיכתם. דאעש כבר הודיע, שהמלך עבדאללה הוא כופר מבחינת הקוראן, ויש להורגו. מצבה הכלכלי של ירדן בכי רע, אין לה ידידים בעולם הערבי, ונראה שהממלכה בסכנה אמיתית. גם בשאר מדינות האזור חוששים מאוד מדאעש - ובייחוד בלבנון. גם האחים המוסלמים במצרים כבר מרגישים מאוימים.
ומה עם הפלשתינים? ובכן גם שם כבר יש תאי דאעש.
מדוע זה חשוב לנו?
ראשית, היעדים הבאים של דאעש הם המדינות שכנותינו - ירדן ולבנון, ואחר כך מצרים והפלשתינים. אנחנו צריכים לא להתערב במלחמה הפנימית של העולם הערבי, ולהתכונן אליה כי היא מתקרבת אלינו (ועכשיו אתם כבר יכולים להבין למה לישראל אין אינטרס להפיל כרגע את חמאס, אלא עדיף לה שיישאר - כמובן, בלי הטילים ובלי המנהרות). זה גם מוריד מהפרק לחלוטין את האפשרות לצאת מיהודה ושומרון בזמן הקרוב, כי השלטון הירדני בסכנה אמיתית.
שנית, אנחנו שוב ושוב רואים עד כמה לארצות-הברית אין מושג בהבנת המזרח התיכון - ובייחוד לממשל אובמה. בכל מקום שהם התערבו הם עשו חצי עבודה והשאירו מצב הרבה יותר גרוע משהיה קודם לכן. יתרה מזאת - הם מוכיחים שוב ושוב שהם מפנים עורף לבעלי-בריתם - בלוב, באפגניסטן, בעירק, בסוריה, במצרים...
למסקנה תגיעו לבד.
שלישית, דאעש מגייס לוחמים גם במדינות המערב, ולא מן הנמנע שמצטרפים חדשים ממדינות המערב יוציאו לפועל פיגועים דוגמת אל-קאעידה. הירי במוזאון היהודי בבלגיה, למשל, בוצע על-ידי מוסלמי אירופי, שחזר מסוריה לאחר שנלחם שם לצד דאעש.
רביעית, הדאגה מהתעצמותו של דאעש מאחדת עכשיו את ארצות-הברית ואת אירן (השיעית). אל תצפו מארצות-הברית להילחם באירן בזמן הקרוב".
תנו להם רובים?
מאז הירי בלשכת הגיוס של הנחתים בצ'אטנוגה, טנסי, סוערת ארצות-הברית בוויכוח האם לחמש את קציני הגיוס.
לפני כמה חודשים ירה מפגע בודד אל לשכת הגיוס של הצבא ליד ליטל רוק, ארקנסו, והרג שני חיילים. בטנסי נהרגו ארבעה נחתים וימאי, עד שהמשטרה המקומית חיסלה את המפגע.
לשכות הגיוס של הזרועות הלוחמות האמריקניות נמצאות לרוב במרכזים מסחריים, ואנשיהן אינם חמושים - כרגיל בארצות-הברית - בשעה שברוב מדינות ארצות-הברית מותר לאזרחים לשאת נשק. אזרחים מודאגים הגיבו ספונטאנית בהרבה מקומות, והציבו משמרות מתנדבים חמושים סביב לשכות הגיוס.
הפיגועים הביאו למחשבה שנייה, ורמטכ"ל הצבא הורה לאנשיו לראות בכל אזרח, המגיע חמוש ללשכת הגיוס, איום ביטחוני. גנרל רוברט נילר, המיועד למפקד הנחתים, הסתייג בשימוע בסנאט, שבו נבחן מינויו למפקד המארינס, מחימוש סגל לשכות הגיוס. מולו עלה הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקקיין מאריזונה - טייס בדימוס בחיל הים ויו"ר ועדת הסנאט לכוחות מזוינים - שביקר קשות את עמדתו. לעמדת מקיין הצטרף הציר הרפובליקני מק תורנברי מטקסס, יו"ר ועדת הקונגרס לכוחות מזוינים. יחד הציעו שניהם חוק, המתיר לחמש חיילים בבסיסיהם ואת אנשי סגל לשכות הגיוס
שלושים שנה
שלושים שנה - שנות דור - ריצה יונתן
פולארד בכלא, ואולי יזכה בנובמבר להשתחרר בחנינה מינהלית.
מעניין מה רצו האמריקנים להשיג בהתעללות חסרת-התקדים בו?
ההצגה הגדולה
טורכיה הצטרפה לכאורה למלחמה בדאעש אחרי ששנים תמך משטר
ארדואן בארגון המדינה האיסלאמית, ואפשרה מעבר חופשי של מתנדבים ושל אמצעי-לחימה דרך שטחה. מטוסי חיל-האוויר הטורכי תקפו עמדות של דאעש ובאותה ההזדמנות - גם עמדות של המחתרת הכורדית פק"ק, שהנה הכוח היבשתי העיקרי, שבולם בהצלחה את דאעש.
במשולש סוריה-טורקיה-דאעש טמון ארס רב, כיוון שטורכיה עוינת לרעיון של מדינה כורדית עצמאית, או אוטונומית - כיוון שיש בתוכה מיעוט כורדי גדול. בנוסף, דאעש הולם את האינטרסים הטורקיים בהיותו איום על משטרו של אסד בסוריה.
בבחירות לנשיאות בטורקיה הוכה ארדואן על-ידי הצבעה ניכרת לכורדים, ולא הצליח לקבל רוב, שיבטיח את נשיאותו. כעת הוא חייב לסגור תוך כחודש הסכם קואליציוני עם הכורדים (שנתמכים על-ידי האמריקנים), או עם הלאומנים הטורכיים.
לפתע אישרה טורקיה לחיל-האוויר האמריקני להפעיל כלי-טיס מאוישים ולא-מאוישים לתקיפת דאעש מבסיס התעופה אינצ'רליק בטורקיה.
האם יש קשר בין הצטרפות טורקיה לתוקפי דאעש לבין ההסכם המטופש והמופקר, שחתם ממשל אובמה עם אירן? או שזו עוד מערכה בהצגה הגדולה של ארדואן.
