קרימינליזציה של המדינה

דרך הכניסה לישראל שלא בהתאם לחוק מזכה האנשים העושים זאת בשם "מסתננים". רובם הגיעו משתי מדינות: סודן ואריתריאה. הראשונה מדינה שנחלקה לשתי מדינות תוך השמדת עם בחבל דארפור, והמשך מלחמת אזרחים בדרום סודן. השנייה היא דיקטטורה ענייה בה נאלצים לשרת גברים מגיל צעיר משך שנים רבות מדי. בעוד שבאירופה אחוזי ההכרה כפליטים באנשים מדארפור ואזורים אחרים הנם משמעותיים, בישראל הם אפסיים. קצב הבדיקה הנו איטי במיוחד. כך למשל מיולי 2009 עד תחילת 2015 הגישו 3,165 אזרחי סודן רובם יוצאי חבל דארפור בקשות מקלט בישראל, כשעד פברואר 2015 השיבה המדינה ל-45 מבקשי מקלט (!) ולא העניקה כלל מעמד פליט. החמור הוא שבבדיקת מקרהו של אחד ממנהיגי הפעילים מדארפור, התברר שהמדינה לא גיבשה מדיניות לגבי בקשות המקלט של יוצאי דארפור. אבל מצד שני היא מגרשת אותם, בשיטות כאלו ואחרות. אם לא גובשה מדיניות על סמך נורמות מקובלות, איך ניתן לטעון שהמגורש אינו בגדר פליט? אם מעמדו לא נבדק, מדוע הוא מגורש? זהו מעגל מרושע שאותו יצרה המדינה. בושה וחרפה.