300 בתים עדיין על העץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה תמיד חביבה של אמי. כאשר הייתה מדברת עליו היו נדלקות עיניה באור מיוחד. גם את רעייתו שרה אהבה בכול ליבה, ואמי הייתה אישה שלא היה קל להתחבב עליה. היא הייתה פעילה מרכזית בתנועת החרות, ואם אי-מי העז לומר בדל של מילה, שממנה השתמע שאולי יש לו ביקורת קטנה על נתניהו, זהו הלך עליו. וכך חדלה לדבר עם עשרות אנשים מפני שאמרו, משהו. זה אמר בהיסח הדעת שצוק איתן היה צוק פחדן ומיד הפך האיש ל"צ'ילבה" שלה. ההוא לחש משהו על שרה והיא טרקה את הטלפון ויותר לא רצתה לראות אותו למרות ה"התחנפויות". את יום הולדתי ב-21 באוקטובר, אותו יום לועזי בו נולד גם נתניהו (לא באותה שנה) אף פעם לא זכרה. תמיד הייתה מודיעה כי זה יום ההולדת של נתניהו, ואת שלי לא הזכירה. אני התרגלתי לכך, וכשהיה לי מה להגיד עליו, תמיד שתקתי, כדי שלא להיות במריבה. אבל היום לאחר פטירתה אוכל לומר בלב שלם, כי פעמים רבות הייתה לי אכזבה ממנו!. הוא המשיך את הסכם חברון, הלך לוואי, לחץ בשתי ידיים את ידו המגואלת בדם של ערפאת, נשא את נאום בר-אילן, הצביע מספר פעמים עבור עקירת גוש-קטיף (רק בשבוע האחרון הואיל להתפטר) לו היה מנהיג את המורדים בהתחלה, ייתכן שהגרוש לא היה יוצא לפועל. ביצע את ההקפאה בהתנחלויות, הקפאה שבעצם נמשכת עד היום גם בירושלים, לא עשה דבר כראש ממשלה שמייצג בוחרים לאומיים מיהודה ושומרון, מנהיג המחנה הלאומי, שאוהבים ללא סייג את ארץ-ישראל. בירושלים אין בנייה חדשה, בהתישבויות גדלות משפחות, הצפיפות גדולה ואי-אפשר לבנות. אין מספיק ביטחון למתיישבים, הרכבת הקלה נרגמת באבנים, כך מכוניות בכבישי יהודה ושומרון, כמעט על בסיס יומיומי, וכוחות הצבא והמשטרה גיבורי חיל רק כאשר באים להרוס בתי יהודים. חבל שהיעילות,החריצות והנחישות, אינם באים לידי ביטוי כשצריך לשמור על האזרחים. אז היה לנו כבר את מנחם בגין שלאחר זכייתו בכס ראש הממשלה ב-1977, הוא לא הצליח להשתחרר מהתשוקה הפתטית לתדמית ליברלית, על כן במחנה דוד ביצע את הכשל האסטרטגי החמור ביותר בתולדות מדינת היהודים: אובדן מעמד של מעצמה איזורית, מסירת שטח לתוקפן, חורבן ההתיישבות היהודית, והכרה "בזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתיני". ארבעת מעשי הכשל היו משאת לב של השמאל בדרך לחתירתם למדינת כל אזרחיה, והביאו להמרצת כל מוקדי הקיום: המשטר, האקדמיה, התקשורת. אצל שרון ובניו קמבצ"י משפחת המאפיה מחוות השקמים, כבר הכול נעשה בכוונת מכוון: גניבת דעת, שקר והונאה שהביאו לעקירת גוש-קטיף. היום עם הריסת הבתים בבית אל בהחלטת בג"ץ, חייבים לזכור את הבטחת נתניהו לבניית 300 יחידות דיור. אמר ולא עשה בינתיים. דוח אדמונד לוי שהפריך את הזיוף ההיסטורי וקבע "כיבוש ביו"ש היה רק על-ידי ירדן" וממי? "מבעל זכות החזקה שנעדר מהשטח, ועתה שב אליו" - העם היהודי. יכול להעניק לו אילן גבוה להיתלות בו. נתניהו רק צריך לרצות. כי בדוח גם מופיע שהשלטונות "שמו לעצמם מטרה למנוע מההתיישבות ביהודה ושומרון להרחיב את גבולה" מה צריך יותר מזה ? זאת ועוד, עותר פלשתיני המבקש לסלק מבנה בטענה שזו אדמתו, פונה לבג"ץ, אך הוועדה קבעה כי "לבג"ץ אין הכלים לבירורן של שאלות שבעובדה, הוא נסמך על הצהרת המדינה בלבד, ולכן לא ניתן להסתפק בזה. סכסוך כזה צריך להידיין בבית משפט השומע ראיות ועדויות. ולא פסיקה שרירותית בבג"ץ. מסקנות ועדת לוי: ש"כיבוש ישראלי ביהודה ושומרון אין ולא היה, אבל 390 אלף יהודים הנאנקים תחת משטר דיכוי, קיים ועוד איך". אי לכך אם נתניהו רוצה להצטייר כראש ממשלה שעשה את הדבר הנכון, הצודק, המוסרי שראש ממשלה צריך לעשות, עליו להתנער מההקפאה, מהבטחות הסרק שלו, להחיל את ריבונותנו בכל שטח C ולהתחיל להזיז דברים. אולי אז אוכל להגיד "אימא תמיד צודקת".