לאחר שהאישה כילתה זעמה בכל חנויות האופנה - ברחובה הראשי של מילאנו ואל תדאגו גם ברחובות היוצאים מהרחובות הראשיים - ולא הותירה חנות אחת שלא בדקה בה, בדוק היטב ולפני ולפנים חידושי האופנה, בתחום הביגוד וההנעלה, הגיע גם תורו של מוכה הגורל, כותב שורות אלה, לצאת אל האור. ליתר דיוק, מוכה הגורל - שכבש תשוקותיו בשעות היום, עת השתלחה האישה בכל חמודות הביגוד והאופנה - וזכה לשחרר תסכוליו ולהוציאם לאווירו של עולם, דווקא בשעות הלילה המאוחרות. פתע פתאום גילה כותב שורות אלה, את צירוף המלים "בלו-נוט", שכתו מוסיקלי מפריד בין שתי המלים שנכתבו בשפת עם לועז.
שאל עצמו כותב שורות אלה, האם מדובר במועדון ג'אז, בכלל ואם מדובר במועדון ג'אז המטונף וגם/או קשור למועדון הג'אז המיתולוגי בלו נוט, הפועל מזה שנים הרבה, בעיר, ניו-יורק שבארצות הברית, בפרט? וזאת לדעת למי שאינם יודעים. ה"בלו נוט" הינו מועדון ג'אז מיתולוגי שנפתח בעיר, ניו-יורק, בשנת 1981, בידי דני בנסוזן, כאשר הרעיון היה לתת לאמני ג'אז גדולים להופיע במועדון עם אווירה אינטימית וקשר בלתי אמצעי עם הקהל. במועדון ה"בלו נוט", המיתולוגי שבניו-יורק, הופיעו, ברבות השנים, בין היתר מוסיקאי הג'אז המפורסמים, כדלהלן: אוסקר פיטרסון, ריי צ'ארלס, שרה וון, דיזי גילספי, ג'וני הארטמן, בילי אקסטיין, טיטו פואנטה, ליונל המפטון, ריי בראון, ג'ורג' בנסון.
האישה - ששבעה, לחלוטין, מהתקפת הביגוד וההנעלה שהתקיפה היא חנויות מילאנו, שנכנעו בפניה לאחר קרב מתיש - לא הביעה התנגדותה לכך שניסע למועדון ה"בלו נוט" שבמילאנו, הגם שאין היא מחובבי, אוהבי ואוהדי הג'אז, דווקא. מתברר ומסתבר, כי ה"בלו נוט" הפכה לרשת מועדונים עולמית ויש לה סניף המשתייך למועדון המיתולוגי, שהוקם, בשעתו, בעיר ניו-יורק שבארצות הברית וכרגע מועדון זה, הינו חלק מרשת זו. אותו ערב הופיעו ונגנו על הבמה חצוצרן הג'אז המפורסם, לי קוניץ, שלווה בקוורטט של פסנתרן, מתופף ונגן גיטרה באס. האולם היה מפוצץ, מפה לפה ושפתיי מלמלו מילות תודה לאשה - שכמו תמיד צדקה - ועמדה על כך שנזמין כרטיסים מראש.
לי קוניץ חגר לגופו רצועות עור שיצרו מעין "חזייה" של שתי וערב, שאליה הצמיד הוא, הצמד היטב, חצוצרת הג'אז היקרה שלו. הוא גם הודיע, בין סדרה של מחיאות כפיים אחת למשניה, כי הוא "רק" בן 87, לקול תשואות הקהל. ובכן הנה כמה מילים ביוגרפיים על-אודות לי קוניץ, למי שאינו מכיר אותו. קוניץ נולד למשפחה יהודית, שהיגרו מאוסטריה ומרוסיה. נחשב לאחד ממייסדי סגנון ה-קול ג'אז (Cool Jazz) ומעמודי התווך שלו לאחר הופעותיו בסדרת ההקלטות של מיילס דייויס Birth of the Cool. בעוד שבאותה תקופה מרבית נגני האלטו-סקסופון הושפעו השפעה מכרעת מענק נגני האלטו-סקסופון צ'ארלי פרקר, יצר קוניץ צליל ייחודי והפך לאחד מאמני האלתור האמיתיים.
ההופעה שערכה, כשעה, הייתה מה שהחבר'ה נוהגים לומר, "עוברת במכס". נחמדה, אבל לא מלהיבה במיוחד. אבל רגע, חכו חכו. קיראו ההמשך. לי קוניץ הודיע שעכשיו הוא הולך לאכול משהו, לשתות ולהתרענן. אז הוא הודיע. אז מה! הקהל לא הניח לו ולאחר שלוש עד חמש דקות רצופות של רעם מחיאות כפיים, החזיר הוא חצוצרת הג'אז שלו אל חזיית העור שממנה ניתק הוא החצוצרה ודפק אחד הקטעים היפים ביותר ששמעתי בשנים האחרונות יחד עם הפסנתרן שלו.
ההרכב המצומצם הזה, שבו ניתנה הדגשת יתר ופומביות לגאונות של קוניץ. התעלה והאפיל על כל ההופעה שלו. זה היה קטע אינסטרומנטלי מדהים. הקהל לא נשאר אדיש, מחיאות הכפיים לא רק שלא פסקו הם הלכו והתגברו. קוניץ נאנח את האנחה היהודית הכבדה שאנחנו קוראים לה ביידיש "קרכצן". רתם החצוצרה, מחדש, לחזייתו והרביץ קטע נוסף עם חברי הלהקה שלו. שוב - זה היה קטע אדיר. הקהל יצא מכליו ודרש הדרן שלישי. קוניץ ולהקתו נעצרו והפעם - ניתן מרווח גדול לכל מבצע לתת קטעי סולו משלו. האינטרוולים הוכיחו עצמם - ועוד איך.
הקיצור, מהופעה בינונית "שעברה במכס", זכה הקהל ובכללו גם אנחנו להופעה של שעה ו-40 דקות כש-40 הדקות האחרונות של ההדרנים היו ההופעה ב-ה הידיעה ובכל יתר 21 אותיות ה"אלף בית" העברי ובנוסף ארבע האותיות הסופיות, גם יחד. יצאנו עייפים, אך מרוצים, אל הלילה האיטלקי, שלא היה חם ולא היה מעיק והיה לנו טעם בפה של מתיקות שזוכים אנשים שתביא בהם המוזיקה לעתים נדירות בלבד.
מועדון ה"בלו נוט" Via dela Moscova 18 Milano, טלפון להזמנות: 02-69-01-68-88.
