האנדרלמוסיה בעיצומה. המדינה נמצאת על סף תהום. הרסן הותר והאלימות פשטה בכל פינה. לית דין ולית דיין. כל היוצרות התהפכו והתבלבלו. רוצחים שפלים, מסיתים מן הסוג הנורא ביותר מטיחים דברים קשים בנשיא המדינה, בראש הממשלה ומלבישים אותם בבגדי נאצים. אין כל חדש בכך. כך עשו גם בשנת 1995. בדיוק אותו הדבר. אותה רטוריקה נשמעה גם אז: אל תאשימו את כולם, רק קומץ מטורפים, השוליים של החברה. כמובן שהשב"כ היה אשם ברצח רבין לפי תיאוריות הקונספירציה בבית מדרשם של חוגים מסוימים.
אז הפעם חוזרים אל אותם מראות. וישנו הבדל אחד בסיסי: אז יצאו החוצה החוליגנים והמשתלחים עם שלטים מאירי עיניים, ארונות קבורה וכלי תפאורה אחרים. היום הרשתות החברתיות הן המכשיר האולטימטיבי. המדובר באלפים רבים, אפילו רבבות רבות של מגיבים, כותבי סטטוסים נוראיים, קריאות לאלימות, קריקטורות לקוחות מן הארכיונים של המפלגה הנאצית ומותאמות היטב לדמויות מרכזיות בישראל.
זו אווירת פוגרום שתוביל לקורבנות. הנשיא, יו"ר הכנסת, שר הביטחון, שרים אחרים המגנים על הדמוקרטיה הישראלית, נמצאים בסכנת חיים. פוליטיקאים אחרים מסיתים ומנסים להעביר את האשם על אחרים. לא, המטרה הפעם אינה ערבים אלא יהודים שאינם חושבים ומתנהגים כמצופה מהם. אותם מסיתים ארסיים זועקים ודורשים זכות להביע את דעתם. מובן שרק במקרה שדעתם בלבד נשמעת. ואם נשיא המדינה אינו חושב כמותם, ויו"ר הכנסת מגבה את הנשיא, כי אז הם הופכים להיות מושא להסתה מן הסוג הנוראי ביותר.
מי שמבקש ללמוד שיעור בהסתה לרצח מתבקש להיכנס לדפי הפייסבוק של נשיא המדינה ושל יו"ר הכנסת. לא תמצאו קריאה מפורשת לרצוח את הנשיא או מישהו אחר. מספיקים הגידופים, הקללות, ההשתלחות הנוראה בבעלי השררה כדי שמישהו יבין זאת בצורה שתביא אותו לנסות ולשלוח את ידו בחיי הנשיא או יו"ר הכנסת. ברור שגם הפוליטיקאים המזוהים עם השמאל, חלקם בהסתה לא נפקד. הם נמצאים בסכנת חיים.
האווירה טעונה מאוד והמנהיגות ממש רופסת. האנדרלמוסיה היא כר פורה מאוד לפעילותם של חורשי הזוועות. אם המנהיגים לא יתעוררו, אם ההתייחסות תהיה רפה, מזלזלת, מבינה אפילו במקרים רבים מדי, התוצאות תהיינה טרגיות. למרות כל הפולקלור והמיתוסים שאין להם כל אחיזה במציאות, ישנם יהודים רבים המוכנים לרצוח יהודים אחרים. המוסר היהודי שכה מרוממים אותו, ובצדק, מזמן אינו נחלתם של רבים במדינת ישראל. ואם חלילה יקרה אסון, אל יבואו ויאמרו לנו שלא ידענו, ולא שיערנו, לא רצינו להאמין. זה כאן ועתה. במאבק הזה חייבת השפיות לנצח. למען זאת, כל האמצעים כשרים.
ראו הוזהרתם!