פינטו קבל כנגד שורה של עיתונאים בכמה כלי תקשורת, מבלי שנקב בשמם, על שניסו להטות את הדין נגדו ולגרור את מערכת המשפט להחמיר עמו, מעל ומעבר להסדר הטיעון שבו הורשע במתן שוחד לברכה. עם אלה נמנים, בין היתר, העיתונאים: רביב דרוקר, ברוך קרא, עדי מאירי, מתי גולן, גידי וייץ, משה נוסבאום. הוא הלין על שמנעו ממנו משפט צדק (בין היתר, מנעו ממנו הצגת חומרי חקירה במשפטו - שיוכיחו את גירסתו), ופעלו באופן רציף ומכוון כדי לפרסם שקרים בגנותו ובגנות תנועת שובה ישראל. פינטו ציין, כדוגמה, כיצד פעלו עיתונאים בניסיון לשלול ממנו את זכויותיו לצאת מן הארץ, לניתוח מציל חיים, בטענה שהרב יברח (ציטוט):
-
כל הזמן שאמרו "הרב הלך, הרב ברח", כמה סיפורים סיפרו, ואנחנו לא ברחנו לא נברח, כלום. דיבורים-דיבורים-דיבורים. כמה הם מדברים, מסכנים. משלמים להם כסף, הם צריכים למלאת. אמרנו פעם, כל עיתונאי מקבל 600 ש"ח בערך, ככה אמרו לנו, והם צריכים לכתוב. מסכנים, מה יעשו? אם לא יכתבו לא יקבלו כסף, אז הם כותבים עלינו זכינו שבזכותנו גם להם יש פרנסה. כותבים וכותבים וכותבים, כמה כותבים מסכנים, כמה לשון הרע כותבים, כמה לשון הרע, כמה שטויות, כמה הבלים. לפעמים מספרים לנו מה כותבים, אנחנו אומרים "מסכנים ממש מסכנים". מדברים שטויות, לא יודעים מה מדברים. וכותבים ואומרים, וככה ולמה וככה. מה אתם יודעים? הרב לא יחזור, כן יחזור. שטויות. רגע אחד לא חשבנו מחשבה אחרת. לא היינו בכלל עונים. שיכתבו עוד. עוד פרנסה ליהודי, לפחות שיקנו בזה אוכל לשבת, יקנו בזה תפילין, יקנו בזה ציציות, יקנו בזה כובעים, חליפות. אנחנו מתפללים עליהם שזה מה שיקנו בזה. דברים בטלים, ריקים מתוכן. אין ממש. בע"ה אתם תתפללו עלינו, שזה ניתוח לא קל, קשה. אנחנו מקווים שזה שהביאו אותנו לפה, לא יהיה חילול השם ועמדנו בכל מילה שאמרנו, שחס וחלילה זה לא יתפתח ולא כלום. תתפללו עלינו שהכל יהיה טוב שהכל יהיה ברכה ברוך השם. לפחות, בכל מה שהתחיל הסיפור.
|
2.
|
ההדלפה: "אל תבואו לארץ!"
|
|
הרב פינטו סיפר לחסידיו, על יחסיו החמים עם תנ"צ ברכה, במשך שנים רבות. אהבנו אותו אהבת נפש עצומה, אמר. התפללנו בשבילו, והוא כבר היה במצב שכפו עליו להקליט. בין היתר הוא גילה, כי ברא שית 2012, זמן קצר לאחר שהתבקשו פינטו והרבנית – שהתגוררו אותה עת בניו-יורק (שניהם מחזיקים גם באזרחות אמריקנית), על-ידי משטרת ישראל, להגיע לחקירה בישראל (שנודעה לימים כ"פרשת חזון ישעיה"), הם התבקשו ואף הוזהרו על-ידי ברכה, להימנע מלהגיע לישראל. ברכה, ששימש אז ראש חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין במשטרה, הדליף להם, ומראש, את דבר קיומה של החקירה נגדם. בדבריו אלה ביקש פינטו להבהיר, כי לא היה לו צורך לשחד את ברכה תמורת מידע על החקירה, לא בכסף ולא בשווה כסף, וכי ברכה פעל, מיוזמתו, לגונן עליו, מסיבותיו הוא – בין היתר כדי להיות קרוב לרבו. פינטו סיפר, בפרטי פרטים, על שאירע (ציטוט):
-
מהיום שהתחיל הסיפור, יום חמישי התחיל הסיפור. (אימרה של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב). באנו לארץ, היינו באמריקה זה היה סוכות. אנחנו זוכרים, אותו אדם שנפטר, עליו השלום, התקשר לרבנית ואמר לרבנית "אל תבואו לארץ!".
היה יום טוב שני של סוכות. ואנחנו שומרים יום טוב שני של סוכות, התקשר לגבאי בארץ ואמר לו "תגיד לרבנית שתתקשר אלי דחוף". הגבאי אמר לו: "יום טוב שני, אי-אפשר להתקשר". הוא אמר: "תגידו להם שאני אומר 'פיקוח נפש' להתקשר". פיקוח נפש. עכשיו, אותו אדם היה אהוב עלינו אהבה שאין כדוגמתה. אנשים שזוכרים, לפני שלוש שנים, ערב ראש-השנה, עלינו לתורה, זה יום הולדת של הרב ערב ראש-השנה, קראנו את ההפטרה הוא אמר "כה אמר השם, מצא חן במדבר.." הפטרה של יום טוב שני של ראש-השנה, גמרנו את ההפטרה, מברכים אותנו. מי ביקשנו? חסיד אחד שיברכו אותו [הכוונה לאפי ברכה]. ובזמן הזה הוא היה מסכן, כפו אותו, אנחנו בדעתנו אומרים "מסכן, שכפו אותו לעשות את זה". ומברכים אותו. והוא היה באותו זמן מקליט אותנו. ומברכים אותו, וכולם עונים "אמן". אהבנו אותו אהבה שאין לה לא התחלה ולא סוף. היה אהוב עלינו אהבת נפש עצומה, אהבת נפש עצומה. כל פעם שבאנו לארץ ישראל, הוא היה מחכה לנו בשדה תעופה, מלווה אותנו. חוזרים, באחד בלילה הוא עוד הפעם מלווה אותנו.
עד היום זה תעלומה מה קרה. כי ודאי, אנחנו בטוחים, גם בעדות שהוא נתן במשטרה, אחד השוטרים שאל אותו: "האם מרן נתן לך שוחד?", הוא אמר: "לא שוחד". שאלו אותו: "אז מה, למה נתן?", הוא אמר "כי הרב אהב אותי". שאלו אותו "ומה?", הוא ענה "אולי בגלל שגם עזרתי לרב עם הרבנית". אז מה? מה זה? גם הוא לא חשב שזה שוחד.
|
3.
|
המטרה: לרסק את שובה ישראל
|
|
|
|
הרב פינטו מלין על כל אותם גורמים שפעלו כדי להפלילו במטרה מוצהרת: לרסק את שובה ישראל. לדבריו, הוא סומן מלכתחילה כמטרה, ואת זאת הוא שמע, מפורשות, גם מבכיר במשטרה בדרגת ניצב, שגמרו אומר: להעבירו דרך מסרקות המשטרה ודרך בית המשפט (ציטוט):
-
עד היום זה תעלומה מה קרה. כי ודאי, אנחנו בטוחים, גם בעדות שהוא נתן במשטרה, אחד השוטרים שאל אותו [את ברכה, י.י.]: "האם מרן נתן לך שוחד?", הוא אמר: "לא שוחד". שאלו אותו: "אז מה, למה נתן?", הוא אמר "כי הרב אהב אותי". שאלו אותו "ומה?", הוא ענה "אולי בגלל שגם עזרתי לרב עם הרבנית". אז מה? מה זה? גם הוא לא חשב שזה שוחד.
אבל ברוך השם יש פה כל מיני פרופסורים לדעות האדם, איך כל מיני מומחים נכנסים לתוך המוחות של אנשים, פרופסורים, שהחליטו שזה מה שיש. למה? גם הם אמרו, הם לא משקרים, הם אמרו: "ראיתי אותם, והחלטתי שהאיש הזה חייב לעבור דרך משטרה ובית המשפט". כך אמר אחד החכמים הגדולים. נבון, גדול-גדול-גדול. איש חכם מאוד-מאוד. החוכמה שלו גדולה מאוד. הוא אמר: "ראיתי אותם והחלטתי שהאיש הזה צריך לעבור דרך המשטרה ודרך בית המשפט".
ואחרי כן, היה פה פעם איזה ניצב שהיה יושב פה בשיעור, ניצב לשעבר. הוא אמר לנו, שאותו חכם גדול, אמר לו, בתחילת הסיפור אחרי חצי שנה, אמר לו: "מתי ש'שובה ישראל' תתרסק והרב יתרסק, תגיד לי". זה מה שהם רצו. מתי ש'שובה ישראל' והרב יתרסק, תגיד לי.
|
פינטו גולל בפני חסידיו את דבר היחס המתנשא והמנוכר שהיה מנת חלקו. הוא סיפר כיצד התנהלו נגדו כוחות גדולים ועצומים, כדי להורסו (בראשם: היועמ"ש, פרקליט המדינה וראש אגף החקירות במשטרה), וכיצד הם פעלו נגדו באופן הנוגד את החוק. פינטו מדגיש שוב ושוב, כי הוא היה נכון אז, כמו עתה, למסור את כל הידוע לו, במסגרת חקירה מעמיקה, אך לא רצו לשמוע מה יש בפיו, ואף לא היו מוכנים לקבל ממנו ראיות שיוכיחו את דבריו. דבריו מכוונים בעיקר אל משה לדור ואל וינשטיין, שמנעו חשיפת האמת. פינטו רומז, בנוסף, על בכיר מאוד-מאוד במשטרה, שהבטיח, לפני שהוא פורש: לפעול לקבור את החקירה, למקדה בפינטו בלבד ולמנוע התרחבותה גם לחקירת החשדות נגד ברכה, מחשש לפתיחת תיבת פנדורה. המדובר בניצב (בדימ.) יואב סגלוביץ', ששימש אותה עת ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה (ציטוט):
-
לפני שאותו גאון עולם התפטר, הוא הלך ואמר לאותו ניצב לשעבר "התיק הזה הוא תפוח-אדמה רותח, ואני מחכה לפני שאני מתפטר מהר לקבור אותו". ואותו אדם היה בא ומספר לנו את זה. צריך לקבור את זה, זה תפוח-אדמה רותח.
מה חשבו? אם היו עושים דין אמת ומהתחלה בן אדם, טוענים טענה, אין בעיה. חייב שיהיה דין, חייב שיהיה חוק, חייב שיהיה, צריך שיהיה. אילולא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. הגמרא אומרת עיר שאין בה משטרה, ואין בה שופט, אסור לגור בה. עכשיו, אלך לגור בחוץ-לארץ במקום שאין בו חוק, אסור לגור. צריכים לשמור על החוק, צריכים להגן על החוק, צריך להתנהג על-פי החוק וצריך שיהיה חוק חזק, אבל צריך שיהיה חוק ישר, ולא חוק שישב אדם יחקור את האדם, ישפוט את האדם, והחברים שלו יוציאו את האדם להורג.
אם היו עושים בהגינות, לוקחים את החברה שבודקת שוטרים, והחברה הזאת מהיום הראשון בודקת, ובודקים מה שאמריקה אמרה ובודקים מה שאנחנו אמרנו. כלום. כל מה שאמרנו "הזוי, הזוי, הזוי". הכל הזוי. ואנחנו אומרים לכם, אחים שלי היקרים. הכל אמת!
|
5.
|
ראיות מתועדות לקיומה של חקירה
|
|
פינטו יוצא בחריפות נגד כלי התקשורת ונגד רא שי התביעה, ובראשם היועמ"ש וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, על ששיקרו לציבור, והתכחשו – לאחר התאבדותו של ברכה – לעצם קיומה של חקירה סמויה, שאכן התקיימה במח"ש נגד ברכה. כמו-כן הוא כואב על שהפנו כלפיו אצבע מאשימה, והאשימו אותו ואת מקורביו בגרימת התאבדותו של ברכה. פינטו מתריע, ורומז כמעט מפורשות: בידיו ראיות מתועדות, שלא ניתן יהא להפריכן, לכך שאכן התקיימה חקירה סמויה במח"ש. הוא מזהיר, ביום שנחשוף זאת, "יתביישו מאוד" (ציטוט):
-
אחרי שאותו אדם מסכן נפטר, צעקו "הרגו אותו, הכפישו אותו", וכל יום סיפורים, טענות, אף פעם לא שמעו טענה שלנו.
פעם אחת, שבועיים לפני שהוא נפטר, פעם אחת, שמעו את הטענה שלנו פעם אחת. שתי טענות ששמעו, מצאו אמת.
וזה שהם אומרים "לא בדקו ולא חקרו", הם משקרים! משום שכל מה שדיברו, יש לנו את זה ביד. וביום שאנחנו נגיד את הדברים ונשים את הכל, יתביישו מאוד. כל מה שדיברו. הכל. חקרו, בדקו, חקרו אנשים עבור מכונת אמת, דיברו עם אנשים, הכל אמת.
|
פינטו מביע מורת רוחו גם מאופן התנהלות משפטו בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק. לדבריו, הוא לא זכה למשפט צדק, ויומו לא ניתן לו בבית המשפט. פינטו מתייחס, בין היתר, לכן שהשופט מודריק לא אפשר לו להציג ראיות להגנתו, במסגרת הטיעונים לעונש, ואף התייחס אליו, אל פינטו, כאל איש ע שיר. לדבריו, התביעה, יחד עם המשטרה, קשרו קשר נגדו, משיקולים זרים, כדי להפלילו, ומאותו שלב הם מנעו ממנו את האפשרות המעשית להציג ואף לחשוף בפני בית המשפט ראיות שיוכיחו את חפותו ו/או את גירסתו, לפיה 100 אלף דולר שאכן נמסרו לברכה, ניתנו בידיו כמתנה – כפי שנעשה הדבר פעמים רבות, ולא כשוחד, תמורת מידע, כביכול, מחדרי החקירות. פינטו קובל, בין היתר, על דבריו המפוברקים של פרקליט המדינה דאז משה לדור, על שמנע באותו שלב הבאת עדות אנשי ה-FBI, שלהם מסר פינטו, בזמן אמת, על כספים ומתנות שהעניק לברכה, במסגרת הקשרים בין שתי המשפחות (ציטוט):
-
וכל מה שעשו לנו, כל התיק שעשו לנו, אמרנו, גם אותו השופט, החכם, הגאון, שהוא חכם-גאון מאוד, אותו שופט, כל מה שדיבר, אנחנו רואים, אנחנו צוחקים. "הרב עתיר בנכסים", מישהו יודע משהו שיש לנו? אני עתיר בנכסים, אז תיקחו אותי לבית סוהר שלא שילמתי מיסים. אני גר באמריקה, מישהו יכול על החוק של אמריקה. מי יכול, פרוטה שיש לו שאמריקה לא יודעת מזה? איפה פרוטה? תביאו לנו אלף דולר שיש לנו, אלף דולר שיש לנו. עתיר בנכסים..., עשיר גדול, עתיר בנכסים.
כמה שפיכות דמים, כמה עוול, כמה רשעות, כמה שקר, כמה טיפשות, איוולות. כואב לנו. זה הארץ שלנו. והארץ שלנו, היא מתחילה ככה, בשקר אחד. אם יש שקר אחד – סימן שיש עוד הרבה שקרים, והרבה שקרים, אין בעולם הזה יותר דברים שיכולים להתחבא. כל מה שיש, בסוף ניגלה.
אז עברנו ניסיון גדול, עברנו ניסיון, ואנחנו מקווים שעוד נחיה בזמן שעוד נראה את הסוף של הניסיון הזה. כי הניסיון הזה לא ייגמר בפשטות, משום שכל מה שעשינו וכל מה שאמרנו, מילה במילה, אנחנו לא משקרים. לא משקרים. אם הייתי חושב, חס ושלום, שיש משהו שהוא לא אמת, לא הייתי יושב ונותן שיעורי תורה. כל מה שאמרנו, כל הטענות שאמרנו: אשדוד – דובר אמת [ההדלפות מצד ברכה בפרשת השוחד בעיריית אשדוד, י.י.]; עוד אדם [ההדלפות מצד ברכה בתיק רצח, י.י.]; הכל-הכל, אחד-אחד. אז הכל אנחנו דוברי אמת. אפשר לבדוק. לא בדקו כלום. כלום. כל מה שמדברים, מרסקים אותם, מרסקים, מרסקים.
התנהגו באכזריות שאין לה אח ורע. תדעו, אם זה האכזריות שמתנהגים, אוי ואבוי. זה לא טוב, זה לא טוב, זה לא טוב. אנחנו צריכים להתפלל שהשם יחזיר אותם בתשובה. לא רוצים שיקרה להם רע. שמחים לחזור בתשובה, זה העם ביד שלהם. המדינה ביד שלהם. זה דברים שהכל בסוף, משטרה וחוק יגיעו לכל יהודי, לכל אזרח. לך ולבן שלך, בחיים של כל אחד, הוא יצטרך לבקר אצלם. אז אם אתה יודע שכל אחד צריך לבקר שם, ואתה יודע שאין שמה חוסר יושר, וחוסר אמת, איזה פחד צריך לחיות, פה לחיות. אדם שחי פה, איזה פחד הוא צריך לחיות. כי זה יהיה או לך או לבן שלך. כל אחד נפגש איתם.
אם כל אחד נפגש איתם, וככה יש... איזה שוחד? בן אדם שהולך אומר ל-FBI נתתי כסף לפלוני-אלמוני, שקר לסוכן FBI זה חמש שנים בית סוהר, אז מה, ללכת לשחק משחק, מה אומרים, הרב יצר טענה, כי התכונן לתת טיפולים. אנחנו עם רוח הקודש כל כך גדולה שרואים שעומד לקרות, וכך וכך. כמה פלפולים, הם צריכים להיות גאוני עולם. וזה שכתב את כתב האישום, זה משורר גדול. צריך לשלוח אותו לכתוב שירים. הוא משורר גדול-גדול-גדול. יודע לכתוב שירים יפים, יש לו דימיון של המזרח התיכון. "ואני בחסדך בטחתי". ואתם תראו צדיקים, הקב"ה יעשה נסים, והישועה ברוך השם עולה ומתעלה. הישיבה מתחזקת ולא יעזור לאף אחד כלום, ולא יעזור לאף אחד כלום. הישיבה ברוך השם קודש קודשים.
|
7.
|
הודנו במתת, לא בעבירת שוחד
|
|
הרב פינטו ציין בפני חסידיו, כי בניגוד לטענות נגדו – הוא אכן הודה במתן כספים לברכה, אך לא בעבירת שוחד, במשמעות הפלילית של סוגיה זו. לגישתו, הוא, פינטו, נתן כספים לברכה - כמתנה, במסגרת היחסים ביניהם שהתקיימו עד לאותו אירוע במשך כ-17 שנים, וכפי שנהג במשך שנים רבות ליתן לברכה. ואם החוק הישראלי קובע שזה אסור, אזי הוא מודה במתת ומסכים לקבל עונש מסוים על-כך (ציטוט):
-
הודינו בשוחד. כן. איזה שוחד? אמרנו לאותו אדם שיושב ברמפה, בכיסא, אמרנו לו "אם זה שוחד", ואנחנו מכבדים את כולם, תדעו, מכבדים את כולם כבוד גדול "חוק זה דבר ראשון". כמו שהרמב"ם פוסק להלכה. הרמב"ם אומר שאם מישהו יחטא ויש לנו גזר דין בבית דין של ישראל תלייה, תולים אותו בבוקר ומורידים את נבלתו בלילה. למה? כי חביב אדם שנברא בצלם. ואם יש למלך תאום והורגים את התאום, אסור להשאיר את התאום תלוי, כי יגידו הנה המלך תלוי. לכן בלילה מורידים את הגוף של האדם שנתלה. אבל אם מישהו מהרמב"ם מרד במלכות, תולים אותו ומשאירים אותו ימים רבים תלוי. למה? למען יראו וייראו. בשביל הכבוד של אלוקים, עד הלילה מורידים. בשביל מוראה של מלכות, משאירים את זה ימים רבים.
|
בסיום דבריו בפרק זה, באותו שיעור תורה בפני חסידיו, הבטיח פינטו לתומכיו: לפעול להוצאת האמת לאור. אנחנו אנשים שלא מוותרים, הדגיש, והבטיח להוציא הכל. פינטו הדגיש, כי הראיות המתועדות שמורות במקום מחבוא, ובנסיבות המתאימות הכל יובא בפני הציבור. בינתיים, הוא מבקש מתומכיו, להתפלל על הישיבה, כדי לחזקה, ועליו, כדי שיעבור את הניתוח בשלום ובהצלחה (ציטוט):
-
אבל מה שקורה, החוסר יושר והגינות שהתנהלו איתנו, ותדעו זה יצא. אנחנו אנשים שלא מוותרים. שובה ישראל לא מוותרת. זה יצא הכל. הכל יצא. הכל, הכל, הכל. הכל שמור, הכל מוחבא, הכל נמצא, הכל מהתחלה עד הסוף. הכל. אנחנו לא רוצים חס ושלום מחלוקת. באנו בטוב טעם ודעת, אמרנו "נגמור". הרי אם משטרה דופקת בדלת, הם רוצים משהו. אם מס הכנסה דופק בדלת, רוצים משהו. אמרנו, ניתן להם משהו. מה? תתנו לנו משהו קטן. תפגעו בנו במשהו, אבל האכזריות שהתנהלו איתנו, האכזריות. אכזריות בבית משפט, אכזריות. אכזריות שאין כדוגמתה. אכזריות מפחידה. אכזריות. זה דברים שאין, דברים שאי-אפשר לשער, שאין לתאר. דברים שאין לשער ולתאר. אי-אפשר לשער ולתאר.
עכשיו בע"ה תתפללו עלינו, לחזק את הישיבה. אנחנו נוסעים לכמה שבועות ללכת לעשות את הניתוח, נחזור בע"ה, נעשה ביחד את יום הכיפור, בשמחה גדולה, נהיה ביחד, נתחזק, נתרומם, נקדש את עצמנו, נחזק את עצמנו, נמחל בלב שלנו לכולם, אבל נילחם על האמת שלנו. יש חוקים. חוקים שהם רק כתובים בספר כמובן. לא נמצאים במציאות. נשתדל שיישמו את מה שכתוב בספר ונשתדל שיעשו את האמת מה שכתוב. נעשה את האמת, וכל מי שבשובה ישראל הוא שגריר של שובה ישראל, חייב לצעוק בכל מקום. זה זמן בערב ראש השנה, הוכח תוכח את עמיתיך. כל מי שחושב לא טוב, או חס ושלום נדבק מכל הליצנות של ליצני הדור, ניישר את הדעת שלו בחוכמה, בתבונה, ביראת שמיים ובע"ה נעלה ונתחזק ונזכה לישועה וגאולה לרובם.
|
הראיות המתועדות המוחזקות בידיהם של הרב יאשיהו פינטו ומקורביו, מלמדות, כי אין מדובר עתה ב"פרשת ברכה", ששלח יד בנפשו כדי למלט עצמו מחקירה פלילית, אלא ב"פרשת וינשטיין". מכאן חובתנו לחשוף בפני הציבור את כל המידע הרלוונטי, המצביע על עבירות פליליות חמורות שביצע היועץ המשפטי לממשלה - כולל שיבוש הליכי חקירה ומשפט, ומרמה והפרת אמונים. וינשטיין מעל באמון הציבור, אם כדי לגונן על ברכה, אם מתוך אפסות, ואם מתוך חששו מפתיחת תיבת פנדורה - שעלולה להביא לחשיפת ראיות ועדויות בדבר כספים שקיבל, בתקופת היותו עורך דין, בלא שניפק חשבוניות כדין.
|
|